ישראל וקפריסין מקיימות יחסי ידידות הדוקים והשגרירות פועלת להעמקת קשרים אלה. למעשה, השגרירות מהווה את הזרוע הדיפלומטית המרכזית של מדינת ישראל באי וזה הזמן לפרט. 

שגרירות ישראל בקפריסין – הכתובת שלכם באי השכן

שגרירות ישראל פועלת לחיזוק הקשרים המדיניים, הכלכליים, התרבותיים והביטחוניים עם קפריסין. היא גם אחראית על שמירת האינטרסים של ישראל מול הממשל הקפריסאי, לקידום שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, התיירות, ההשכלה הגבוהה והטכנולוגיה. 

השגרירות מספקת שירותים קונסולריים לאזרחי ישראל השוהים או מתגוררים בקפריסין כולל הוצאת דרכונים, אשרות, תעודות שונות ואימותי חתימה. 

לאנשי עסקים שמגיעים לקפריסין מומלץ להיות בקשר עם לשכת המסחר ישראל-קפריסין לצורך מציאת וזיהוי הזדמנויות עסקיות, קבלת מידע על חברות ויצירת קשרי מסחר.

שירותים לאזרחים ישראליים בקפריסין: מידע חיוני ודרכי התקשרות

השגרירות בקפריסין מספקת מענה למגוון צרכים של אזרחים ישראלים, כולל עזרה בשעת חירום כמו תאונות, מחלות פתאומיות או אובדן דרכון. 

יצירת קשר אפשרית ב:

• טלפון ראשי +357-22369500
• מחלקה הקונסולרית בטלפון +357-22369519
• במקרי חירום מחוץ לשעות הפעילות, ניתן ליצור קשר בטלפון החירום +357-99630439
• מייל: cons1@nicosia.mfa.gov.il לצרכים קונסולריים, או info@nicosia.mfa.gov.il  לשאלות כלליות
• כתובת: Ioanni Grypari 4, ניקוסיה

השגרירות פתוחה לקבלת קהל בימים שני עד שישי בין השעות 09:00 ל-12:00, אך נדרש לתאם פגישה מראש דרך האתר של משרד החוץ.

היחסים הדיפלומטיים בין קפריסין לישראל החלו בשנות ה-60 ומאז התחזקו בתחומים רבים: ביטחוניים, כלכליים, תיירותיים וחברתיים – מה שגרם להם להיות בעלי חשיבות אסטרטגית.

השגרירות מהווה כתובת לאזרחים קפריסאים החיים בישראל ולישראלים המעוניינים בשירותים קונסולריים, כך שהיא נותנת מענה לנושאים כמו אשרות, דרכונים, תמיכה משפטית ועוד. 

במסגרת השגרירות מתקיימות פעילויות תרבות, כלכלה ופוליטיקה שמקדמות את ההיכרות וההבנה ההדדית בין העמים. השגרירות למעשה משמשת כמרכז לדיאלוג ושיתוף פעולה בין שתי המדינות.

שיתופי פעולה בתחומים שונים

אחד מתחומי הפעולה המרכזיים של שגרירות קפריסין בישראל הוא קידום שיתופי פעולה בין המדינות. 

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיתוף הפעולה בין קפריסין וישראל בתחום האנרגיה, זאת עם פיתוח מאגרי גז בים התיכון. גם תחום התיירות נהנה מפריחה בזכות הקירבה הגיאוגרפית והטיסות הישירות. 

השגרירות פועלת גם לקידום תרבות קפריסאית בישראל באמצעות אירועים, תערוכות ושיתופי פעולה עם מוסדות מקומיים.

השירותים הקונסולריים ודאגה לאזרחים

השגרירות מעניקה שירותים קונסולריים מגוונים, כולל הנפקת דרכונים, טיפול בבקשות ויזה וסיוע לאזרחים קפריסאים במצבי חירום. 

בנוסף, השגרירות משמשת כגשר לקשרים אישיים, עסקיים ואקדמיים בין אזרחי שתי המדינות. צוות השגרירות עומד לרשותכם ב:

• טלפון 03-927-3000
• מייל tel_avivembassy@mfa.gov.cy
• כתובת: דיזינגוף 61 בתל אביב
  • שעות פתיחה: בימים שלישי, רביעי ושישי בשעות 1000-1200.

בנוסף לשגרירות גם לשכת המסחר ישראל-קפריסין מטפחת את הקשרים בין המדינות, כך שדרכה תוכלו למצוא ולזהות הזדמנויות עסקיות בקפריסין, לקבל מידע על חברות מקומיות וליצור קשרי מסחר. 

מאת: גסטון סיידמן

לשכת המסחר ישראל-קפריסין היא אחת הפעילות ביותר בקידום יחסי הכלכלה בין קפריסין לישראל. הלשכה פעילה מאוד בזירה המסחרית והדיפלומטית, ושומרת על קשרים הדוקים עם השגרירות ועם משרד המסחר.

ביום רביעי, 9 ביולי, ערכה לשכת המסחר ישראל-קפריסין ארוחת צהריים עם שגריר קפריסין, מר קורנליוס קורנליו, ואת הנספח הכלכלי, מר סופרוניס פאפאגרגורייו, במסעדת סלון יווני בהרצליה.

אירוע זה כבר אינו מפגש נטוורקינג בלבד/ הוא מתקיים מדי שנה ומציג את דוחות הלשכה וחדשות מסחריות עדכניות בין שתי המדינות.

במהלך הארוחה, הדגישה הלשכה את חשיבות הידידות בין הצדדים, במיוחד בשנתיים האחרונות שהיו לא פשוטות בישראל. לכן, חשוב להבהיר כי הדבר לא השפיע על היחסים המסחריים, ואנשי העסקים המשיכו ביוזמותיהם ובפרויקטים העסקיים.

מנכ"ל הלשכה, ערן כהן, הדגיש את מערכת היחסים הקרובה בין ישראל לקפריסין הודות לעבודתו של השגריר הנוכחי, שהצלחת מינויו משקפת את העבודה האינטנסיבית שהוא מבצע מזה שנתיים תחת לחץ המצב הנוכחי ומעמדה של ישראל בעולם. עם זאת, כפי שאומר המנכ"ל ערן כהן: "היום, הקשרים המסחריים בין שתי המדינות חזקים מאי פעם, וזה רק ההתחלה. אנו רואים זאת בענפים כמו תיירות, נדל"ן, ובקרוב גם בתחום הגז, שם צפויים פרויקטי השקעה משמעותיים בעתיד."

יו"ר הלשכה, מר לאון אמירס, סיכם את האירוע כך: "זה היה מפגש מרגש, בו השתתפו שגריר קפריסין בישראל והנספח המסחרי שלו. המטרה הייתה להמשיך את היחסים החמים בין ישראל לקפריסין, תוך כוונה לא רק לקדם את תחום הנדל"ן, אלא גם לחזק את הקשרים בתחומי ההייטק, הגז, התיירות והבריאות, כדי לאפשר למטופלים קפריסאים לקבל שירותים רפואיים בישראל, או לרופאים ישראלים להתמחות ולעבוד בבתי חולים מודרניים בקפריסין. זה היה מפגש מצוין בין אנשי עסקים משתי המדינות, שבו אני מאמין נרקמו תוכניות רבות לעתיד."

בין ישראל לקפריסין מפרידים בסך הכול 360 ק"מ. מבחינה גיאוגרפית מדובר במרחק זניח, אך מבחינה גיאופוליטית מדובר במרחק בין אירופה לאסיה.

קפריסין היא השער של אירופה לארץ ישראל לפחות אלף שנים, מאז הצלבנים הפכו את האי לנקודת הזינוק ממנו יצאו לכבוש את הארץ. לא מדובר רק בקרבה פיזית או בעוד מדינה ים תיכונית. לישראל וקפריסין יש מכנה משותף משמעותי נוסף – שתיהן היו שנים רבות תחת מנדט והשפעה בריטית ובשתיהן התחולל מאבק לאומי שהותיר את סוגיית הגבולות בלתי פתורה. לכן, רק טבעי ששיתוף הפעולה בין המדינות רחב ועמוק. 

הרבה מאוד גז טבעי ואפילו נפט

בעשורים האחרונים התגלו מרבצים גדולים של גז טבעי בקרקעית הים הים התיכון.  מרבית מאגרי הגז האלה מרוכזים במים הטריטוריאליים והכלכליים של יוון, קפריסין וישראל ולכן אזור החיץ הימי שבין המדינות כבר זכה לכינוי 'משולש' האנרגיה.

כפי שהזכרנו, לכל אחת מהמדינות האלו עתודות גדולות של גז טבעי בשטח הימי שלה – וזה מזמין שיתופי פעולה. במקרה של ישראל וקפריסין, עיקר הפוקוס מופנה למאגר כריש. שדה הגז הישראלי ממוקם בלב  האזור הימי המפריד בין המדינות,כ-250 ק"מ מקפריסין. 

הפיתוח של מאגר כריש החל רק בשנים האחרונות, כך שבשונה ממאגרי לוויתן ותמר שפותחו כבר בעשור הקודם, הפקת הגז מכריש שהחלה באוקטובר 2022 עוררה פחות התרגשות וקצת חלפה מתחת לרדאר הציבורי וחבל. כחלק ממתווה הגז נובל אנרג'י וחברת דלק שהחזיקו בזיכיון של המאגר מכרו אותו לחברת אנרג'יאן היוונית בריטית והיא זו שעומדת מאחורי הפיתוח שלו.

הבדיקות של אנרג'יאן מצאו כי המגאר מכיל 33.7 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי (כאשר האומדן הראשוני היה נמוך יותר ועמד על 25 מיליארד מ"ק). בנוסף, התגלה שהמאגר מכיל גם 13 מיליון חביות של קונדנסט, שבשונה מהגז הטבעי נמצא במצב נוזלי ונחשב חומר מוצא לתזקיקי נפט איכותיים.  

השער האירופי לגז הישראלי

בשלב הראשון אנרג'יאן העמידה את האסדה ומשכה צינור הולכה באורך של 90.3 ק"מ לתחנת האיסוף בחוף דור. אך התוכניות להמשך, שכבר יצאו לדרך, הרבה יותר משמעותיות והן קשורות בטבורן בשיתוף הפעולה שישראל מקיימת עם קפריסין ולעובדה שקפריסין (ודאי אחרי התקררות היחסים עם טורקיה) חזרה לשמש כשער הזמין והקרוב ביותר של ישראל לאירופה.

בימים אלו מסיימות ישראל וקפריסין משא ומתן על משיכת צינור גז ממאגרי כריש ותנין אל קפריסין שתהפוך יעד ליצוא הגז הישראלי. כאשר ההערכה שבתקופת ההסכם, שנקבעה ל-10 שנים, תמכור אנרג'יאן לקפריסין כ-7 BCM גז, במהלך שצפוי להכניס למשק הישראלי 1.5 מיליארד ש"ח.

דוגמה נוספת לשיתוף הפעולה הישראלי קפריסאי בהקשר מאגר כריש, קשורה להפקת עתודות הקונדנסט (הנפט במאגר).

הפקת הנפט דרשה הבאה של ציוד קריטי מיוחד וההגעה של הציוד הזה התאפשרה דרך נמל לימסול. בזכות המהלך הזה, ההנחה היא שתוך חצי שנה, ניתן יהיה להפיק במאגר כריש בין 20,000 ל-25,000 חביות נפט ליום!

מאז משבר הקורונה וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר, כולם מדברים על יוקר המחייה. האינפלציה מרימה ראש וחלק ניכר ממשקי הבית בישראל פשוט לא גומרים את החודש. ישראל אמנם נמצאת במצב מלחמה, אך מיתון, אינפלציה ויוקר המחיה שהם גוררים אינם ייחודיים לישראל. למעשה, רוב העולם המערבי סובל היום מבעיה של יוקר המחיה. על רקע זה מעניין לראות כיצד מתמודדת עם יוקר המחיה המדינה האירופית הכי קרובה לישראל – קפריסין.  

קפריסין סימנה את תחום האנרגיה והחשמל

המרחק בין תל אביב ללימסול כמעט זהה למרחק בין תל אביב לאילת, בערך 350 ק"מ. אך כשמסתכלים על האופן היצירתי בו מנסה הממשלה הקפריסאית להתמודד עם יוקר המחיה ולצמצם פערים סוציו אקונומיים, מבינים כי חרף האופי הים תיכוני ונקודות השקה נוספות בין המדינות, יש לנו מה לקחת מהאי הצנוע ממערב.

כמו מדינות רבות במערב גם קפריסין נקלעה לסחרור בתקופת הקורונה ויצאה ממנה עם בעיה גוברת של יוקר המחייה. ממשלת קפריסין החליטה שאחד הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה יהיה התמקדות בתחום האנרגיה. כמו במקומות אחרים גם בקפריסין נרשמו עליות במחירי החשמל. עליית מחירי החשמל השפיעה על יוקר המחיה באי באופן ישיר – התייקרות מחירי החשמל; והן באופן עקיף (התייקרות החשמל מייקרת את תקורות הייצור והתוצאה – עליית מחירים).

חשוב לציין שבשנים האחרונות, בעקבות גילוי שדות הגז בים התיכון, קפריסין מקדמת גם תוכניות לעצמאות אנרגטית שצפויה להתבטא בהורדת מחירי החשמל. אך המשבר הנוכחי הניע את הממשלה בניקוסיה לפעולה מיידית יותר. 

סובסידיות ותשתיות

ברביעי לנובמבר נכנס לתוקף צו מיוחד של הממשלה הקפריסאית. במסגרת הוראת השעה משפחות מעוטות יכולת יהנו מסובסידיה של 100% במחירי החשמל. מההטבה המשמעותית צפויים ליהנות 22,200 משקי בית פנסיונרים מעוטי יכולת ועוד 10,700 משפחות חד הוריות שיהנו גם מהנחות והטבות נוספות. בנוסף, גם עסקים מסוימים ייהנו מסובסידיה על חשמל.

נכון להיות תוקף הוראת השעה יפוג רק בתום שנת 2025 ואז היא תבחן מחדש. עלות המהלך מוערכת ב-25 מיליון יורו. הממשלה הקפריסאית, החותרת לעצמאות אנרגטית מעוניינת גם להפחית את הפליטות הפחמניות, לא הסתפקה רק בסובסידיות למעוטי יכולת, אלא גם הקצתה סכום של 15 מיליון יורו להקמת תשתיות של פאנלים סולאריים להתמרת אנרגיית השמש לחשמל.

גם במקרה של הפאנלים האלה, החשיבה היתה סוציאלית. הפאנלים אמורים להיות מותקנים בבתים של משפחות מרובות ילדים (שניתן להתקין בהם פאנלים סולאריים) ללא עלות. כאשר הצפי הוא שבסופו של יום כ-3,000 משפחות קפריסאיות יהנו מהתשתית הזו ומההטבה העצומה שהיא טומנת בחובה.