השכנה ממערב הפכה השנה ליעד המוביל בפער ניכר עבור הנוסע הישראלי, כשהיא עוקפת יעדים מסורתיים כמו ארה"ב, יוון וטורקיה. נתונים חדשים חושפים כיצד המצב הגיאופוליטי, בשילוב עם שינוי בהרגלי הצריכה, הפכו את קפריסין ל"האב" האזורי החדש של ישראל – ומהן ההזדמנויות הכלכליות הנגזרות מכך עבור המגזר העסקי.

שנת 2025 מסתמנת כשנת מפנה דרמטית ביחסי התעופה והתיירות בין ישראל לקפריסין. נתונים עדכניים מצביעים על כך שקפריסין ביססה את מעמדה לא רק כיעד נופש, אלא כעורק תחבורה קריטי עבור המשק הישראלי. עם מספר שיא של כ-186 טיסות שבועיות היוצאות מנתב"ג ללרנקה ולפאפוס, האי השכן עקף בסיבוב יעדים שהובילו את הטבלה במשך עשורים.

המספרים שמאחורי המהפך

על פי ניתוח נתוני רשות שדות התעופה (רש"ת) וגופי תיירות מובילים, התנועה האווירית לקפריסין רשמה זינוק חסר תקדים. בעוד שבעבר התחרתה קפריסין על המקום השלישי או הרביעי מול יעדים כמו אנטליה, פריז או ניו יורק, בשנת 2025 היא התמקמה בראש הטבלה בפער משמעותי.

הגורמים המרכזיים למספר הטיסות האסטרונומי (כ-26 טיסות יומיות בממוצע) הם:

1. היעלמותה של טורקיה מהמפה: הפסקת הטיסות הישירות לטורקיה בעקבות המתיחות המדינית יצרה "ואקום" של טיסות קונקשן זולות ונופשונים קרובים. קפריסין נכנסה לנישה הזו באופן כמעט בלעדי.
2. נסיגת חברות ה-Legacy: חברות תעופה בינלאומיות רבות צמצמו את פעילותן הישירה לתל אביב בשל המצב הביטחוני. כתוצאה מכך, ישראלים רבים משתמשים בלרנקה כנמל מעבר לטיסות המשך לאירופה וארה"ב.
3. פעילות מוגברת של חברות הלואו-קוסט והחברות הישראליות: חברות כמו אל-על, ארקיע, ישראייר, TUS Airways ו-Blue Bird הגדילו את תדירויות הטיסה כדי לענות על הביקוש הגואה.

שינוי בהרגלי הצריכה: החופשה הישראלית החדשה

מעבר לאילוצים הטכניים, הזינוק במספר הטיסות משקף שינוי עמוק בהתנהגות הצרכן הישראלי בשנת 2025. חוסר הוודאות המקומי יצר דפוס חדש של חופשות בזק:

• ספונטניות וטווח קצר: הישראלים מזמינים חופשות בטווח של ימים בודדים ולעיתים אף שעות לפני הטיסה. הקרבה של קפריסין (40 דקות טיסה) מאפשרת גמישות ששום יעד אירופי אחר לא יכול להציע.
• Bleisure (עסקים והנאה): אנשי עסקים רבים, ובעיקר עובדי הייטק שחברותיהם העבירו חלק מהפעילות לאי, משלבים נסיעות עבודה קצרות באמצע השבוע עם סוף שבוע משפחתי.
• מחיר ונגישות: למרות העלייה בביקוש, היצע הטיסות הגדול שומר על רמת מחירים תחרותית, המאפשרת למשפחות לצאת לנופש גם בתקופה של אי-וודאות כלכלית.

הזדמנויות עסקיות חדשות

הזרם האדיר של ישראלים הנוחתים בקפריסין מדי שבוע מייצר אקו-סיסטם כלכלי חדש המהווה כר פורה ליזמים ולחברות ישראליות:

1. ענף המלונאות והאירוח

התפוסה במלונות בלרנקה, לימסול ופאפוס שברה שיאים גם מחוץ לעונת התיירות הקלאסית. ישנו ביקוש גובר למודלים של "דירות שירות" עבור ישראלים השוהים באי לתקופות בינוניות, ולמלונות המותאמים לקהל העסקי. רשתות מלונות ישראליות כבר החלו להרחיב את נוכחותן באי, אך הביקוש עדיין עולה על ההיצע.

2. לוגיסטיקה ושירותי קרקע

עם 186 טיסות שבועיות, הלחץ על תשתיות שדות התעופה בקפריסין גדל. נוצר צורך דחוף בשדרוג שירותי הקרקע, מערכי ההסעות והשאטלים בין הערים, ופתרונות VIP לנוסעים עסקיים המעוניינים לקצר תהליכים. חברות טכנולוגיה ישראליות בתחום ה-Travel-Tech יכולות להציע פתרונות לייעול תהליכי הצ'ק-אין והבידוק.

3. הסעדה וקמעונאות

התייר הישראלי החדש מחפש בקפריסין חוויות קולינריות המזכירות את הבית אך עם ניחוח בינלאומי. יזמי מסעדנות מזהים את הפוטנציאל ופותחים מסעדות המשלבות מטבח ים-תיכוני עם סטנדרטים תל-אביביים. כמו כן, קיים גידול בביקוש למוצרים ישראליים בסופרמרקטים המקומיים, מה שפותח דלת ליצואני מזון מישראל.

הנתון של 186 טיסות שבועיות אינו רק סטטיסטיקה תיירותית; זוהי הצהרה על עומק היחסים האסטרטגיים בין ישראל לקפריסין. האי הפך בפועל לעורף הלוגיסטי והכלכלי של ישראל. עבור חברי לשכת המסחר, המסקנה ברורה: ה"גשר האווירי" הזה הוא תשתית עסקית יציבה, המאפשרת תכנון השקעות ושיתופי פעולה ארוכי טווח בביטחון רב יותר מאי פעם.

בסוף 1983 הכריזה קפריסין הטורקית על עצמאותה והיפרדותה מקפריסין אך אף מדינה בעולם אינה מכירה מאז בחלק הזה של האי כישות עצמאית למעט טורקיה כמובן.

טיסות ישירות לחלק הכבוש בקפריסין מתבצעות אך ורק מטורקיה לנמל התעופה של החלק הכבוש בניקוסיה והמטבע הנהוג בחלק הצפוני של האי הינו הלירה הטורקית. מיותר לציין כי קשרי מסחר עם "הצד הטורקי" מתבצעים רק עם טורקיה.

מערכת המשפט הצפון קפריסאית

החוקים המתקבלים בצד הטורקי אינן מוכרים בשום מקום בעולם וכך גם אישורים רשמיים של איזור זה אינם מוכרים בשום מקום למעט טורקיה כמובן.

רכישת נכס או מכירה של נכס בצפון קפריסין אסורה על פי חוקי הרפובליקה של קפריסין (בצד היווני) ומהווה עבירה פלילית.

הבעלות על הנדל"ן בצפון קפריסין

הפלישה של טורקיה לקפריסין בשנת 1974 אילצה כמעט 200,000 קפריסאים-יוונים לעזוב את בתיהם בצפון. למעלה מ-150,000 מתיישבים מטורקיה הגיעו מאז ותפסו נכסים של קפריסאים-יוונים, תוך הפרת אמנות ז'נבה.

בצפון קפריסין מסתמנת עלייה משמעותית בבנייה ובתופעה של "מכירת נכסים" ולא מעט ישראלים מנסים את מזלם שם. עם זאת, רובם של הנכסים (קרקעות ומבנים) הנמכרים עדיין שייך לקפריסאים-יוונים אשר נאלצו לעזוב את בתיהם על ידי חיילים טורקים. על פי מרשם הקרקעות משנת 1964, כ-82% מהנכסים בצפון קפריסין, שנמצא כיום תחת כיבוש טורקי, היו בבעלות קפריסאים-יוונים, בעוד שרק כ-16% היו בבעלות קפריסאים-טורקים.

מאחר שקפריסין הטורקית אינה מוכרת בעולם כמדינה וכפועל יוצא אף לא האישורים שהיא מנפיקה אזי גם אישור המעיד כי רכישת הנדל"ן או הקרקע אינם לגיטימיים בעולם. קל וחומר כשמדובר על נכס נדל"ני אשר בעבר היה שייך בעבר למשפחה יוונית שגורשה מחלק זה של האי.

על מנת לתת תחושת ביטחון למי שמעוניין לרכוש נכס בקפריסין הטורקית, הטורקים יצרו מסמך "בעלות" תואם (בשם) לזה שברפובליקה של קפריסין בשם Title deed ונייר זה אמור, לכאורה להבטיח את הבעלות על הנכס.

מחירי הנדל"ן בצפון קפריסין

מחירי הנדל"ן במקום הם משמעותית נמוכים מהמקבילות בשטחי קפריסין היוונית וזאת בשל המצב המשפטי/פוליטי הקיים כיום וזה הצפוי בעתיד. במילים אחרות, תנאי חוסר ודאות הם גורם משמעותי בהפחתת מחירים אולם השאלה שצריכה להישאל היא האם ההפחתה הזאת מצדיקה את הסיכון?

קחו בחשבון כי במצב המשפטי הקיים, מי שמחליט לרכוש נכס בצד הטורקית נוטל על עצמו סיכון. יגיע היום בו הוא יאלץ להגן על רכישתו בבית משפט מקומי, כלומר, טורקי על כל המשמעויות הכרוכות בכך או לחילופין ביום בו תיסוג טורקיה מצפון האי ויוגשו תביעות חזקה על הנכסים על פי החוק הבין לאומי.

סקנציות על רוכשי נדל"ן בצפון קפריסין/קפריסין הטורקית

מי שרוכש נדל"ן בצפון קפריסין עשוי לעמוד בפני תביעות פליליות ואזרחיות בבתי המשפט של קפריסין. יכולים אף לצאת כנגדו צווי מעצר בינלאומיים.

פסיקות משפטיות שונות לדוגמה בנוגע לנדל"ן בחלק הצפוני של קפריסין

פסיקות אחרונות של בית הדין האירופי לזכויות האדם ובית משפט קפריסאי לעניין זכויות השבת רכוש של פליטים קפריסאים-יוונים חיזקו את זכויותיהם של אלה שנעקרו מבתיהם.

מקרה אורמס

במקרה שנדון לאחרונה (מקרה אורמס), בית משפט ברפובליקת קפריסין הורה לזוג בריטי להרוס את וילת שתי הקומות שלהם בצפון, בשווי מוערך של 300,000 עד 500,000 דולר, ולשלם פיצויים כבדים לפליט קפריסאי-יווני על השימוש הלא חוקי בנכס שלו. הרשויות הבריטיות עשויות לאכוף את ההחלטה נגד הזוג אורמס, מה שעלול לגרום להחרמת רכושם באנגליה!

טיטינה לואיזידו

ב-28 ביולי 1998 הסתיים המאבק המשפטי של טיטינה לואיזידו נגד טורקיה בבית הדין האירופי לזכויות האדם, והוחלט כי טורקיה (ולא "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" אשר תוארה על ידי בית הדין כ"מנהל מקומי כפוף") אשמה בכך שמנעה מהגב' לואיזידו גישה ושימוש שקט בנכס שלה בצפון קפריסין. בית הדין קבע כי "רפובליקת קפריסין נותרה הממשלה החוקית היחידה של קפריסין" והורה לטורקיה לשלם לה פיצויים.

עמדת האו"ם בנושא

אגב, הזכות לקניין, כולל זכויות השבת רכוש, אינה רק זכות חוקתית תחת חוקת קפריסין אלא גם זכות אדם בסיסית וחירות יסודית המוגנות על ידי ארגונים בינלאומיים ואמנות חתומות.

בהחלטה 37/253 (13 במאי 1983) קראה מועצת הביטחון של האו"ם והעצרת הכללית "להשבת והכרת זכויות האדם וחירויות היסוד של כל קפריסאי, כולל חופש התנועה, חופש ההתיישבות והזכות לרכוש".

אזרחי מדינות האיחוד האירופי הרוכשים או מנצלים נכסים בצפון קפריסין עשויים להיחשב כעוברים עבירה פלילית. צווי מעצר אירופיים יכולים להיות מוצאים על ידי בתי המשפט של רפובליקת קפריסין על בסיס פנייה של אזרח קפריסאי הטוען כי אזרח האיחוד האירופי מחזיק או מנצל את רכושו באופן בלתי חוקי.

סעיף 281 לחוק העונשין של קפריסין קובע כי כל אדם שתופס, מגדל, מפיץ או משתמש בנכס ללא רשות מבעליו החוקיים אשם בעבירה פלילית וצפוי לעונש של עד שנתיים מאסר ו/או קנס.

בהתאם למערכת החוקים האנגלית, כל הנחה של זכויות בעלים על ידי אדם מהווה גזילה (גניבה), כולל בכל מקום בו הוא תפס חזקה על הנכס מבלי לגונבו, ובמידה שבה הוא שומר עליו או מתייחס אליו כבעליו.

עמדתן של מדינות נוספות ביחס לרכישת נדל"ן בצפון קפריסין

אנגליה

ב-6/6/2005 אישרר הפרלמנט הבריטי כי הממשלה תייעץ לקונים פוטנציאליים בצפון קפריסין על ההשלכות האפשריות שיכולות לנבוע מרכישת נדל"ן שם.

בצרפת

מאז 28/4/2005, משרד החוץ הצרפתי ממליץ להיזהר בעת רכישת נכס בצפון קפריסין, ומזכיר את ההשלכות המשפטיות והכלכליות.

ברוסיה

ב-25/5/2005, משרד החוץ הרוסי הזהיר את אזרחי רוסיה מרכישת נכסים בבעלות קפריסאים-יוונים בצפון קפריסין.

בקנדה

משרד החוץ הקנדי ממליץ לקבל ייעוץ משפטי מוסמך לפני רכישת נכסים בצפון קפריסין.

בארה"ב

ב-26/5/2005, מחלקת המדינה של ארה"ב פרסמה אזהרה בנושא רכישת נכסים בצפון קפריסין, והמליצה לקבל ייעוץ משפטי לפני הרכישה.

מאת: רפי דורפמן. הבעלים של קבוצת R.D המשקיעה בנדל"ן בקפריסין היוונית.

רשות המיסים בישראל פתחה במבצע נרחב שמטרתו לאתר נכסים, הכנסות וחברות בבעלות אזרחים ישראלים הגרים בקפריסין, בין אם הם כבר גרים בה ובין אם הם עברו אליה במהלך המלחמה. אזרחים אלה אשר מנהלים עסקים בקפריסין ועדיין שומרים על מעמד תושב בישראל, חייבים לדווח על הכנסתם וכפופים לחוקי המס בישראל אשר קובעים כי יש לשלם מס על כלל ההכנסות, בין אם הם הופקו בישראל או מחוצה לה.

בנוסף, גם חברה או עסק הרשומים בקפריסין ומנוהלים, הלכה למעשה, מהארץ, חייבים בדיווח מס מלא וכן מי שמחזיק במספר נכסים מניבים, אשר מרוויח ומשתכר מעלויות ההשכרה או המכירה של אותם נכסים. 

פעילות מעקב זו נעשית מתוך הצורך וההכרח של מדינת ישראל להתמודד עם גירעון ההכנסות המעמיק, עקב המלחמה, והיא חלק מהקמפיין של ראש הרשות, שי אהרונוביץ', נגד העלמות מס וכלכלה שחורה. חקירת רשות המיסים כוללת איסוף וניתוח מידע בנוגע לדפוסי הנסיעות של אנשי עסקים שונים בין שתי המדינות, בחינה ומעקב אחר חברות offshore בקפריסין (חברות אשר התאגדו באופן מכוון במדינה הידועה בשיעורי המס הנמוך בה) והשגת מידע נוסף שיכול לקשור בין גופים ישראליים לבין חברות קפריסאיות, באמצעות שיתוף פעולה עם רשויות עולמיות אחרות אשר חושפות ומשתפות מידע ביניהן.

כתוצאה מהמעקב, פנו הרשויות לישראלים רבים בדרישה למילוי הצהרה על נכסיהם והכנסותיהם, ועורכי דין המתמחים בתחום אף העידו כי כבר פנו אליהם להגיב לדרישות אלו. 

ההתמקדות דווקא בעסקים הנמצאים בקפריסין נובעת מהעובדה ומהטרנד העכשווי על פיו ישראלים רבים עוברים לגור באי, משקיעים בנדל"ן ומקימים עסקים. מגמה זו הלכה וגדלה למימדים משמעותיים הודות לתקופת הקורונה, המאבק ברפורמה המשפטית וכעת גם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". קפריסין נחשבת, בעיני ישראלים, כיעד אטרקטיבי מסיבות רבות, לרבות מדיניות המיסוי הנהוגה בה, שזיכתה אותה בתואר "'אחד ממקלטי המס האחרונים בעולם". שיעור מס החברות בקפריסין הינו נמוך ועומד על 12.5% ויכול להיות אף נמוך מכך כתלות בגורמים שונים. בנוסף, נהנים הישראלים מהטבות מס נוספות המיועדות לתושבים זרים במיוחד בתחומים כמו פינטק, השקעות, נדל"ן ומסחר במטבעות חוץ, מפטור על משיכת דיבידנד, קירבה גיאוגרפית המקלה על השקעות נדל"ן ומחירי נדל"ן נמוכים יחסית. על פי ההערכות, ישנם בין 10,000 ל-20,000 ישראלים המתגוררים בקפריסין, ועוד רבים נוספים אשר עוסקים בפעילות עסקית בתחומה. 

קפריסין חתומה על כ-65 אמנות מס בינלאומיות המאפשרות שיעורי ניכוי מס מופחתים, בעיקר בכל הנוגע לדיבידנדים, ריביות, תמלוגים ופנסיות מחו"ל. ישראל אינה חתומה עדיין על אמנה למניעת כפל מס עם קפריסין, למרות שמתקיימים דיונים בין שתי המדינות וישנן כוונות טובות להגיע להסכמים. בהיעדר הסדר שכזה, נשארת רשות המיסים בחוסר ודאות וללא מידע מלא לגבי ההכנסות והנכסים של אזרחים ישראלים, וקפריסין עלולה להיחשב כמקלט מס לא לגיטימי.

ישראל וקפריסין מקיימות יחסי ידידות הדוקים והשגרירות פועלת להעמקת קשרים אלה. למעשה, השגרירות מהווה את הזרוע הדיפלומטית המרכזית של מדינת ישראל באי וזה הזמן לפרט. 

שגרירות ישראל בקפריסין – הכתובת שלכם באי השכן

שגרירות ישראל פועלת לחיזוק הקשרים המדיניים, הכלכליים, התרבותיים והביטחוניים עם קפריסין. היא גם אחראית על שמירת האינטרסים של ישראל מול הממשל הקפריסאי, לקידום שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, התיירות, ההשכלה הגבוהה והטכנולוגיה. 

השגרירות מספקת שירותים קונסולריים לאזרחי ישראל השוהים או מתגוררים בקפריסין כולל הוצאת דרכונים, אשרות, תעודות שונות ואימותי חתימה. 

לאנשי עסקים שמגיעים לקפריסין מומלץ להיות בקשר עם לשכת המסחר ישראל-קפריסין לצורך מציאת וזיהוי הזדמנויות עסקיות, קבלת מידע על חברות ויצירת קשרי מסחר.

שירותים לאזרחים ישראליים בקפריסין: מידע חיוני ודרכי התקשרות

השגרירות בקפריסין מספקת מענה למגוון צרכים של אזרחים ישראלים, כולל עזרה בשעת חירום כמו תאונות, מחלות פתאומיות או אובדן דרכון. 

יצירת קשר אפשרית ב:

• טלפון ראשי +357-22369500
• מחלקה הקונסולרית בטלפון +357-22369519
• במקרי חירום מחוץ לשעות הפעילות, ניתן ליצור קשר בטלפון החירום +357-99630439
• מייל: cons1@nicosia.mfa.gov.il לצרכים קונסולריים, או info@nicosia.mfa.gov.il  לשאלות כלליות
• כתובת: Ioanni Grypari 4, ניקוסיה

השגרירות פתוחה לקבלת קהל בימים שני עד שישי בין השעות 09:00 ל-12:00, אך נדרש לתאם פגישה מראש דרך האתר של משרד החוץ.

היחסים הדיפלומטיים בין קפריסין לישראל החלו בשנות ה-60 ומאז התחזקו בתחומים רבים: ביטחוניים, כלכליים, תיירותיים וחברתיים – מה שגרם להם להיות בעלי חשיבות אסטרטגית.

השגרירות מהווה כתובת לאזרחים קפריסאים החיים בישראל ולישראלים המעוניינים בשירותים קונסולריים, כך שהיא נותנת מענה לנושאים כמו אשרות, דרכונים, תמיכה משפטית ועוד. 

במסגרת השגרירות מתקיימות פעילויות תרבות, כלכלה ופוליטיקה שמקדמות את ההיכרות וההבנה ההדדית בין העמים. השגרירות למעשה משמשת כמרכז לדיאלוג ושיתוף פעולה בין שתי המדינות.

שיתופי פעולה בתחומים שונים

אחד מתחומי הפעולה המרכזיים של שגרירות קפריסין בישראל הוא קידום שיתופי פעולה בין המדינות. 

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיתוף הפעולה בין קפריסין וישראל בתחום האנרגיה, זאת עם פיתוח מאגרי גז בים התיכון. גם תחום התיירות נהנה מפריחה בזכות הקירבה הגיאוגרפית והטיסות הישירות. 

השגרירות פועלת גם לקידום תרבות קפריסאית בישראל באמצעות אירועים, תערוכות ושיתופי פעולה עם מוסדות מקומיים.

השירותים הקונסולריים ודאגה לאזרחים

השגרירות מעניקה שירותים קונסולריים מגוונים, כולל הנפקת דרכונים, טיפול בבקשות ויזה וסיוע לאזרחים קפריסאים במצבי חירום. 

בנוסף, השגרירות משמשת כגשר לקשרים אישיים, עסקיים ואקדמיים בין אזרחי שתי המדינות. צוות השגרירות עומד לרשותכם ב:

• טלפון 03-927-3000
• מייל tel_avivembassy@mfa.gov.cy
• כתובת: דיזינגוף 61 בתל אביב
  • שעות פתיחה: בימים שלישי, רביעי ושישי בשעות 1000-1200.

בנוסף לשגרירות גם לשכת המסחר ישראל-קפריסין מטפחת את הקשרים בין המדינות, כך שדרכה תוכלו למצוא ולזהות הזדמנויות עסקיות בקפריסין, לקבל מידע על חברות מקומיות וליצור קשרי מסחר. 

מאת: גסטון סיידמן

לשכת המסחר ישראל-קפריסין היא אחת הפעילות ביותר בקידום יחסי הכלכלה בין קפריסין לישראל. הלשכה פעילה מאוד בזירה המסחרית והדיפלומטית, ושומרת על קשרים הדוקים עם השגרירות ועם משרד המסחר.

ביום רביעי, 9 ביולי, ערכה לשכת המסחר ישראל-קפריסין ארוחת צהריים עם שגריר קפריסין, מר קורנליוס קורנליו, ואת הנספח הכלכלי, מר סופרוניס פאפאגרגורייו, במסעדת סלון יווני בהרצליה.

אירוע זה כבר אינו מפגש נטוורקינג בלבד/ הוא מתקיים מדי שנה ומציג את דוחות הלשכה וחדשות מסחריות עדכניות בין שתי המדינות.

במהלך הארוחה, הדגישה הלשכה את חשיבות הידידות בין הצדדים, במיוחד בשנתיים האחרונות שהיו לא פשוטות בישראל. לכן, חשוב להבהיר כי הדבר לא השפיע על היחסים המסחריים, ואנשי העסקים המשיכו ביוזמותיהם ובפרויקטים העסקיים.

מנכ"ל הלשכה, ערן כהן, הדגיש את מערכת היחסים הקרובה בין ישראל לקפריסין הודות לעבודתו של השגריר הנוכחי, שהצלחת מינויו משקפת את העבודה האינטנסיבית שהוא מבצע מזה שנתיים תחת לחץ המצב הנוכחי ומעמדה של ישראל בעולם. עם זאת, כפי שאומר המנכ"ל ערן כהן: "היום, הקשרים המסחריים בין שתי המדינות חזקים מאי פעם, וזה רק ההתחלה. אנו רואים זאת בענפים כמו תיירות, נדל"ן, ובקרוב גם בתחום הגז, שם צפויים פרויקטי השקעה משמעותיים בעתיד."

יו"ר הלשכה, מר לאון אמירס, סיכם את האירוע כך: "זה היה מפגש מרגש, בו השתתפו שגריר קפריסין בישראל והנספח המסחרי שלו. המטרה הייתה להמשיך את היחסים החמים בין ישראל לקפריסין, תוך כוונה לא רק לקדם את תחום הנדל"ן, אלא גם לחזק את הקשרים בתחומי ההייטק, הגז, התיירות והבריאות, כדי לאפשר למטופלים קפריסאים לקבל שירותים רפואיים בישראל, או לרופאים ישראלים להתמחות ולעבוד בבתי חולים מודרניים בקפריסין. זה היה מפגש מצוין בין אנשי עסקים משתי המדינות, שבו אני מאמין נרקמו תוכניות רבות לעתיד."

בין ישראל לקפריסין מפרידים בסך הכול 360 ק"מ. מבחינה גיאוגרפית מדובר במרחק זניח, אך מבחינה גיאופוליטית מדובר במרחק בין אירופה לאסיה.

קפריסין היא השער של אירופה לארץ ישראל לפחות אלף שנים, מאז הצלבנים הפכו את האי לנקודת הזינוק ממנו יצאו לכבוש את הארץ. לא מדובר רק בקרבה פיזית או בעוד מדינה ים תיכונית. לישראל וקפריסין יש מכנה משותף משמעותי נוסף – שתיהן היו שנים רבות תחת מנדט והשפעה בריטית ובשתיהן התחולל מאבק לאומי שהותיר את סוגיית הגבולות בלתי פתורה. לכן, רק טבעי ששיתוף הפעולה בין המדינות רחב ועמוק. 

הרבה מאוד גז טבעי ואפילו נפט

בעשורים האחרונים התגלו מרבצים גדולים של גז טבעי בקרקעית הים הים התיכון.  מרבית מאגרי הגז האלה מרוכזים במים הטריטוריאליים והכלכליים של יוון, קפריסין וישראל ולכן אזור החיץ הימי שבין המדינות כבר זכה לכינוי 'משולש' האנרגיה.

כפי שהזכרנו, לכל אחת מהמדינות האלו עתודות גדולות של גז טבעי בשטח הימי שלה – וזה מזמין שיתופי פעולה. במקרה של ישראל וקפריסין, עיקר הפוקוס מופנה למאגר כריש. שדה הגז הישראלי ממוקם בלב  האזור הימי המפריד בין המדינות,כ-250 ק"מ מקפריסין. 

הפיתוח של מאגר כריש החל רק בשנים האחרונות, כך שבשונה ממאגרי לוויתן ותמר שפותחו כבר בעשור הקודם, הפקת הגז מכריש שהחלה באוקטובר 2022 עוררה פחות התרגשות וקצת חלפה מתחת לרדאר הציבורי וחבל. כחלק ממתווה הגז נובל אנרג'י וחברת דלק שהחזיקו בזיכיון של המאגר מכרו אותו לחברת אנרג'יאן היוונית בריטית והיא זו שעומדת מאחורי הפיתוח שלו.

הבדיקות של אנרג'יאן מצאו כי המגאר מכיל 33.7 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי (כאשר האומדן הראשוני היה נמוך יותר ועמד על 25 מיליארד מ"ק). בנוסף, התגלה שהמאגר מכיל גם 13 מיליון חביות של קונדנסט, שבשונה מהגז הטבעי נמצא במצב נוזלי ונחשב חומר מוצא לתזקיקי נפט איכותיים.  

השער האירופי לגז הישראלי

בשלב הראשון אנרג'יאן העמידה את האסדה ומשכה צינור הולכה באורך של 90.3 ק"מ לתחנת האיסוף בחוף דור. אך התוכניות להמשך, שכבר יצאו לדרך, הרבה יותר משמעותיות והן קשורות בטבורן בשיתוף הפעולה שישראל מקיימת עם קפריסין ולעובדה שקפריסין (ודאי אחרי התקררות היחסים עם טורקיה) חזרה לשמש כשער הזמין והקרוב ביותר של ישראל לאירופה.

בימים אלו מסיימות ישראל וקפריסין משא ומתן על משיכת צינור גז ממאגרי כריש ותנין אל קפריסין שתהפוך יעד ליצוא הגז הישראלי. כאשר ההערכה שבתקופת ההסכם, שנקבעה ל-10 שנים, תמכור אנרג'יאן לקפריסין כ-7 BCM גז, במהלך שצפוי להכניס למשק הישראלי 1.5 מיליארד ש"ח.

דוגמה נוספת לשיתוף הפעולה הישראלי קפריסאי בהקשר מאגר כריש, קשורה להפקת עתודות הקונדנסט (הנפט במאגר).

הפקת הנפט דרשה הבאה של ציוד קריטי מיוחד וההגעה של הציוד הזה התאפשרה דרך נמל לימסול. בזכות המהלך הזה, ההנחה היא שתוך חצי שנה, ניתן יהיה להפיק במאגר כריש בין 20,000 ל-25,000 חביות נפט ליום!

מאז משבר הקורונה וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר, כולם מדברים על יוקר המחייה. האינפלציה מרימה ראש וחלק ניכר ממשקי הבית בישראל פשוט לא גומרים את החודש. ישראל אמנם נמצאת במצב מלחמה, אך מיתון, אינפלציה ויוקר המחיה שהם גוררים אינם ייחודיים לישראל. למעשה, רוב העולם המערבי סובל היום מבעיה של יוקר המחיה. על רקע זה מעניין לראות כיצד מתמודדת עם יוקר המחיה המדינה האירופית הכי קרובה לישראל – קפריסין.  

קפריסין סימנה את תחום האנרגיה והחשמל

המרחק בין תל אביב ללימסול כמעט זהה למרחק בין תל אביב לאילת, בערך 350 ק"מ. אך כשמסתכלים על האופן היצירתי בו מנסה הממשלה הקפריסאית להתמודד עם יוקר המחיה ולצמצם פערים סוציו אקונומיים, מבינים כי חרף האופי הים תיכוני ונקודות השקה נוספות בין המדינות, יש לנו מה לקחת מהאי הצנוע ממערב.

כמו מדינות רבות במערב גם קפריסין נקלעה לסחרור בתקופת הקורונה ויצאה ממנה עם בעיה גוברת של יוקר המחייה. ממשלת קפריסין החליטה שאחד הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה יהיה התמקדות בתחום האנרגיה. כמו במקומות אחרים גם בקפריסין נרשמו עליות במחירי החשמל. עליית מחירי החשמל השפיעה על יוקר המחיה באי באופן ישיר – התייקרות מחירי החשמל; והן באופן עקיף (התייקרות החשמל מייקרת את תקורות הייצור והתוצאה – עליית מחירים).

חשוב לציין שבשנים האחרונות, בעקבות גילוי שדות הגז בים התיכון, קפריסין מקדמת גם תוכניות לעצמאות אנרגטית שצפויה להתבטא בהורדת מחירי החשמל. אך המשבר הנוכחי הניע את הממשלה בניקוסיה לפעולה מיידית יותר. 

סובסידיות ותשתיות

ברביעי לנובמבר נכנס לתוקף צו מיוחד של הממשלה הקפריסאית. במסגרת הוראת השעה משפחות מעוטות יכולת יהנו מסובסידיה של 100% במחירי החשמל. מההטבה המשמעותית צפויים ליהנות 22,200 משקי בית פנסיונרים מעוטי יכולת ועוד 10,700 משפחות חד הוריות שיהנו גם מהנחות והטבות נוספות. בנוסף, גם עסקים מסוימים ייהנו מסובסידיה על חשמל.

נכון להיות תוקף הוראת השעה יפוג רק בתום שנת 2025 ואז היא תבחן מחדש. עלות המהלך מוערכת ב-25 מיליון יורו. הממשלה הקפריסאית, החותרת לעצמאות אנרגטית מעוניינת גם להפחית את הפליטות הפחמניות, לא הסתפקה רק בסובסידיות למעוטי יכולת, אלא גם הקצתה סכום של 15 מיליון יורו להקמת תשתיות של פאנלים סולאריים להתמרת אנרגיית השמש לחשמל.

גם במקרה של הפאנלים האלה, החשיבה היתה סוציאלית. הפאנלים אמורים להיות מותקנים בבתים של משפחות מרובות ילדים (שניתן להתקין בהם פאנלים סולאריים) ללא עלות. כאשר הצפי הוא שבסופו של יום כ-3,000 משפחות קפריסאיות יהנו מהתשתית הזו ומההטבה העצומה שהיא טומנת בחובה.