רשות המיסים בישראל פתחה במבצע נרחב שמטרתו לאתר נכסים, הכנסות וחברות בבעלות אזרחים ישראלים הגרים בקפריסין, בין אם הם כבר גרים בה ובין אם הם עברו אליה במהלך המלחמה. אזרחים אלה אשר מנהלים עסקים בקפריסין ועדיין שומרים על מעמד תושב בישראל, חייבים לדווח על הכנסתם וכפופים לחוקי המס בישראל אשר קובעים כי יש לשלם מס על כלל ההכנסות, בין אם הם הופקו בישראל או מחוצה לה.

בנוסף, גם חברה או עסק הרשומים בקפריסין ומנוהלים, הלכה למעשה, מהארץ, חייבים בדיווח מס מלא וכן מי שמחזיק במספר נכסים מניבים, אשר מרוויח ומשתכר מעלויות ההשכרה או המכירה של אותם נכסים. 

פעילות מעקב זו נעשית מתוך הצורך וההכרח של מדינת ישראל להתמודד עם גירעון ההכנסות המעמיק, עקב המלחמה, והיא חלק מהקמפיין של ראש הרשות, שי אהרונוביץ', נגד העלמות מס וכלכלה שחורה. חקירת רשות המיסים כוללת איסוף וניתוח מידע בנוגע לדפוסי הנסיעות של אנשי עסקים שונים בין שתי המדינות, בחינה ומעקב אחר חברות offshore בקפריסין (חברות אשר התאגדו באופן מכוון במדינה הידועה בשיעורי המס הנמוך בה) והשגת מידע נוסף שיכול לקשור בין גופים ישראליים לבין חברות קפריסאיות, באמצעות שיתוף פעולה עם רשויות עולמיות אחרות אשר חושפות ומשתפות מידע ביניהן.

כתוצאה מהמעקב, פנו הרשויות לישראלים רבים בדרישה למילוי הצהרה על נכסיהם והכנסותיהם, ועורכי דין המתמחים בתחום אף העידו כי כבר פנו אליהם להגיב לדרישות אלו. 

ההתמקדות דווקא בעסקים הנמצאים בקפריסין נובעת מהעובדה ומהטרנד העכשווי על פיו ישראלים רבים עוברים לגור באי, משקיעים בנדל"ן ומקימים עסקים. מגמה זו הלכה וגדלה למימדים משמעותיים הודות לתקופת הקורונה, המאבק ברפורמה המשפטית וכעת גם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". קפריסין נחשבת, בעיני ישראלים, כיעד אטרקטיבי מסיבות רבות, לרבות מדיניות המיסוי הנהוגה בה, שזיכתה אותה בתואר "'אחד ממקלטי המס האחרונים בעולם". שיעור מס החברות בקפריסין הינו נמוך ועומד על 12.5% ויכול להיות אף נמוך מכך כתלות בגורמים שונים. בנוסף, נהנים הישראלים מהטבות מס נוספות המיועדות לתושבים זרים במיוחד בתחומים כמו פינטק, השקעות, נדל"ן ומסחר במטבעות חוץ, מפטור על משיכת דיבידנד, קירבה גיאוגרפית המקלה על השקעות נדל"ן ומחירי נדל"ן נמוכים יחסית. על פי ההערכות, ישנם בין 10,000 ל-20,000 ישראלים המתגוררים בקפריסין, ועוד רבים נוספים אשר עוסקים בפעילות עסקית בתחומה. 

קפריסין חתומה על כ-65 אמנות מס בינלאומיות המאפשרות שיעורי ניכוי מס מופחתים, בעיקר בכל הנוגע לדיבידנדים, ריביות, תמלוגים ופנסיות מחו"ל. ישראל אינה חתומה עדיין על אמנה למניעת כפל מס עם קפריסין, למרות שמתקיימים דיונים בין שתי המדינות וישנן כוונות טובות להגיע להסכמים. בהיעדר הסדר שכזה, נשארת רשות המיסים בחוסר ודאות וללא מידע מלא לגבי ההכנסות והנכסים של אזרחים ישראלים, וקפריסין עלולה להיחשב כמקלט מס לא לגיטימי.

ישראל וקפריסין מקיימות יחסי ידידות הדוקים והשגרירות פועלת להעמקת קשרים אלה. למעשה, השגרירות מהווה את הזרוע הדיפלומטית המרכזית של מדינת ישראל באי וזה הזמן לפרט. 

שגרירות ישראל בקפריסין – הכתובת שלכם באי השכן

שגרירות ישראל פועלת לחיזוק הקשרים המדיניים, הכלכליים, התרבותיים והביטחוניים עם קפריסין. היא גם אחראית על שמירת האינטרסים של ישראל מול הממשל הקפריסאי, לקידום שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, התיירות, ההשכלה הגבוהה והטכנולוגיה. 

השגרירות מספקת שירותים קונסולריים לאזרחי ישראל השוהים או מתגוררים בקפריסין כולל הוצאת דרכונים, אשרות, תעודות שונות ואימותי חתימה. 

לאנשי עסקים שמגיעים לקפריסין מומלץ להיות בקשר עם לשכת המסחר ישראל-קפריסין לצורך מציאת וזיהוי הזדמנויות עסקיות, קבלת מידע על חברות ויצירת קשרי מסחר.

שירותים לאזרחים ישראליים בקפריסין: מידע חיוני ודרכי התקשרות

השגרירות בקפריסין מספקת מענה למגוון צרכים של אזרחים ישראלים, כולל עזרה בשעת חירום כמו תאונות, מחלות פתאומיות או אובדן דרכון. 

יצירת קשר אפשרית ב:

• טלפון ראשי +357-22369500
• מחלקה הקונסולרית בטלפון +357-22369519
• במקרי חירום מחוץ לשעות הפעילות, ניתן ליצור קשר בטלפון החירום +357-99630439
• מייל: cons1@nicosia.mfa.gov.il לצרכים קונסולריים, או info@nicosia.mfa.gov.il  לשאלות כלליות
• כתובת: Ioanni Grypari 4, ניקוסיה

השגרירות פתוחה לקבלת קהל בימים שני עד שישי בין השעות 09:00 ל-12:00, אך נדרש לתאם פגישה מראש דרך האתר של משרד החוץ.

היחסים הדיפלומטיים בין קפריסין לישראל החלו בשנות ה-60 ומאז התחזקו בתחומים רבים: ביטחוניים, כלכליים, תיירותיים וחברתיים – מה שגרם להם להיות בעלי חשיבות אסטרטגית.

השגרירות מהווה כתובת לאזרחים קפריסאים החיים בישראל ולישראלים המעוניינים בשירותים קונסולריים, כך שהיא נותנת מענה לנושאים כמו אשרות, דרכונים, תמיכה משפטית ועוד. 

במסגרת השגרירות מתקיימות פעילויות תרבות, כלכלה ופוליטיקה שמקדמות את ההיכרות וההבנה ההדדית בין העמים. השגרירות למעשה משמשת כמרכז לדיאלוג ושיתוף פעולה בין שתי המדינות.

שיתופי פעולה בתחומים שונים

אחד מתחומי הפעולה המרכזיים של שגרירות קפריסין בישראל הוא קידום שיתופי פעולה בין המדינות. 

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיתוף הפעולה בין קפריסין וישראל בתחום האנרגיה, זאת עם פיתוח מאגרי גז בים התיכון. גם תחום התיירות נהנה מפריחה בזכות הקירבה הגיאוגרפית והטיסות הישירות. 

השגרירות פועלת גם לקידום תרבות קפריסאית בישראל באמצעות אירועים, תערוכות ושיתופי פעולה עם מוסדות מקומיים.

השירותים הקונסולריים ודאגה לאזרחים

השגרירות מעניקה שירותים קונסולריים מגוונים, כולל הנפקת דרכונים, טיפול בבקשות ויזה וסיוע לאזרחים קפריסאים במצבי חירום. 

בנוסף, השגרירות משמשת כגשר לקשרים אישיים, עסקיים ואקדמיים בין אזרחי שתי המדינות. צוות השגרירות עומד לרשותכם ב:

• טלפון 03-927-3000
• מייל tel_avivembassy@mfa.gov.cy
• כתובת: דיזינגוף 61 בתל אביב
  • שעות פתיחה: בימים שלישי, רביעי ושישי בשעות 1000-1200.

בנוסף לשגרירות גם לשכת המסחר ישראל-קפריסין מטפחת את הקשרים בין המדינות, כך שדרכה תוכלו למצוא ולזהות הזדמנויות עסקיות בקפריסין, לקבל מידע על חברות מקומיות וליצור קשרי מסחר. 

בין ישראל לקפריסין מפרידים בסך הכול 360 ק"מ. מבחינה גיאוגרפית מדובר במרחק זניח, אך מבחינה גיאופוליטית מדובר במרחק בין אירופה לאסיה.

קפריסין היא השער של אירופה לארץ ישראל לפחות אלף שנים, מאז הצלבנים הפכו את האי לנקודת הזינוק ממנו יצאו לכבוש את הארץ. לא מדובר רק בקרבה פיזית או בעוד מדינה ים תיכונית. לישראל וקפריסין יש מכנה משותף משמעותי נוסף – שתיהן היו שנים רבות תחת מנדט והשפעה בריטית ובשתיהן התחולל מאבק לאומי שהותיר את סוגיית הגבולות בלתי פתורה. לכן, רק טבעי ששיתוף הפעולה בין המדינות רחב ועמוק. 

הרבה מאוד גז טבעי ואפילו נפט

בעשורים האחרונים התגלו מרבצים גדולים של גז טבעי בקרקעית הים הים התיכון.  מרבית מאגרי הגז האלה מרוכזים במים הטריטוריאליים והכלכליים של יוון, קפריסין וישראל ולכן אזור החיץ הימי שבין המדינות כבר זכה לכינוי 'משולש' האנרגיה.

כפי שהזכרנו, לכל אחת מהמדינות האלו עתודות גדולות של גז טבעי בשטח הימי שלה – וזה מזמין שיתופי פעולה. במקרה של ישראל וקפריסין, עיקר הפוקוס מופנה למאגר כריש. שדה הגז הישראלי ממוקם בלב  האזור הימי המפריד בין המדינות,כ-250 ק"מ מקפריסין. 

הפיתוח של מאגר כריש החל רק בשנים האחרונות, כך שבשונה ממאגרי לוויתן ותמר שפותחו כבר בעשור הקודם, הפקת הגז מכריש שהחלה באוקטובר 2022 עוררה פחות התרגשות וקצת חלפה מתחת לרדאר הציבורי וחבל. כחלק ממתווה הגז נובל אנרג'י וחברת דלק שהחזיקו בזיכיון של המאגר מכרו אותו לחברת אנרג'יאן היוונית בריטית והיא זו שעומדת מאחורי הפיתוח שלו.

הבדיקות של אנרג'יאן מצאו כי המגאר מכיל 33.7 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי (כאשר האומדן הראשוני היה נמוך יותר ועמד על 25 מיליארד מ"ק). בנוסף, התגלה שהמאגר מכיל גם 13 מיליון חביות של קונדנסט, שבשונה מהגז הטבעי נמצא במצב נוזלי ונחשב חומר מוצא לתזקיקי נפט איכותיים.  

השער האירופי לגז הישראלי

בשלב הראשון אנרג'יאן העמידה את האסדה ומשכה צינור הולכה באורך של 90.3 ק"מ לתחנת האיסוף בחוף דור. אך התוכניות להמשך, שכבר יצאו לדרך, הרבה יותר משמעותיות והן קשורות בטבורן בשיתוף הפעולה שישראל מקיימת עם קפריסין ולעובדה שקפריסין (ודאי אחרי התקררות היחסים עם טורקיה) חזרה לשמש כשער הזמין והקרוב ביותר של ישראל לאירופה.

בימים אלו מסיימות ישראל וקפריסין משא ומתן על משיכת צינור גז ממאגרי כריש ותנין אל קפריסין שתהפוך יעד ליצוא הגז הישראלי. כאשר ההערכה שבתקופת ההסכם, שנקבעה ל-10 שנים, תמכור אנרג'יאן לקפריסין כ-7 BCM גז, במהלך שצפוי להכניס למשק הישראלי 1.5 מיליארד ש"ח.

דוגמה נוספת לשיתוף הפעולה הישראלי קפריסאי בהקשר מאגר כריש, קשורה להפקת עתודות הקונדנסט (הנפט במאגר).

הפקת הנפט דרשה הבאה של ציוד קריטי מיוחד וההגעה של הציוד הזה התאפשרה דרך נמל לימסול. בזכות המהלך הזה, ההנחה היא שתוך חצי שנה, ניתן יהיה להפיק במאגר כריש בין 20,000 ל-25,000 חביות נפט ליום!

מאז משבר הקורונה וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר, כולם מדברים על יוקר המחייה. האינפלציה מרימה ראש וחלק ניכר ממשקי הבית בישראל פשוט לא גומרים את החודש. ישראל אמנם נמצאת במצב מלחמה, אך מיתון, אינפלציה ויוקר המחיה שהם גוררים אינם ייחודיים לישראל. למעשה, רוב העולם המערבי סובל היום מבעיה של יוקר המחיה. על רקע זה מעניין לראות כיצד מתמודדת עם יוקר המחיה המדינה האירופית הכי קרובה לישראל – קפריסין.  

קפריסין סימנה את תחום האנרגיה והחשמל

המרחק בין תל אביב ללימסול כמעט זהה למרחק בין תל אביב לאילת, בערך 350 ק"מ. אך כשמסתכלים על האופן היצירתי בו מנסה הממשלה הקפריסאית להתמודד עם יוקר המחיה ולצמצם פערים סוציו אקונומיים, מבינים כי חרף האופי הים תיכוני ונקודות השקה נוספות בין המדינות, יש לנו מה לקחת מהאי הצנוע ממערב.

כמו מדינות רבות במערב גם קפריסין נקלעה לסחרור בתקופת הקורונה ויצאה ממנה עם בעיה גוברת של יוקר המחייה. ממשלת קפריסין החליטה שאחד הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה יהיה התמקדות בתחום האנרגיה. כמו במקומות אחרים גם בקפריסין נרשמו עליות במחירי החשמל. עליית מחירי החשמל השפיעה על יוקר המחיה באי באופן ישיר – התייקרות מחירי החשמל; והן באופן עקיף (התייקרות החשמל מייקרת את תקורות הייצור והתוצאה – עליית מחירים).

חשוב לציין שבשנים האחרונות, בעקבות גילוי שדות הגז בים התיכון, קפריסין מקדמת גם תוכניות לעצמאות אנרגטית שצפויה להתבטא בהורדת מחירי החשמל. אך המשבר הנוכחי הניע את הממשלה בניקוסיה לפעולה מיידית יותר. 

סובסידיות ותשתיות

ברביעי לנובמבר נכנס לתוקף צו מיוחד של הממשלה הקפריסאית. במסגרת הוראת השעה משפחות מעוטות יכולת יהנו מסובסידיה של 100% במחירי החשמל. מההטבה המשמעותית צפויים ליהנות 22,200 משקי בית פנסיונרים מעוטי יכולת ועוד 10,700 משפחות חד הוריות שיהנו גם מהנחות והטבות נוספות. בנוסף, גם עסקים מסוימים ייהנו מסובסידיה על חשמל.

נכון להיות תוקף הוראת השעה יפוג רק בתום שנת 2025 ואז היא תבחן מחדש. עלות המהלך מוערכת ב-25 מיליון יורו. הממשלה הקפריסאית, החותרת לעצמאות אנרגטית מעוניינת גם להפחית את הפליטות הפחמניות, לא הסתפקה רק בסובסידיות למעוטי יכולת, אלא גם הקצתה סכום של 15 מיליון יורו להקמת תשתיות של פאנלים סולאריים להתמרת אנרגיית השמש לחשמל.

גם במקרה של הפאנלים האלה, החשיבה היתה סוציאלית. הפאנלים אמורים להיות מותקנים בבתים של משפחות מרובות ילדים (שניתן להתקין בהם פאנלים סולאריים) ללא עלות. כאשר הצפי הוא שבסופו של יום כ-3,000 משפחות קפריסאיות יהנו מהתשתית הזו ומההטבה העצומה שהיא טומנת בחובה.