בעשורים האחרונים, קפריסין נחשבה לאחד המקומות שבהם הקהילה היהודית חיה בביטחון יחסי ונהנית מאהדה ציבורית רחבה. הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים ההדוקים עם ישראל לצד היעדר היסטוריה של אנטישמיות ממוסדת יצרו אווירה חיובית.

יתרה מכך בשנת 2019 קפריסין אימצה באופן רשמי את הגדרת IHRA לאנטישמיות, צעד שזכה לשבחים מישראל וחיזק את מעמדה כבת ברית במאבק נגד השנאה. למרות שמעמדה של קפריסין כיעד תיירות ישראלי פופולרי ומיקומה הגאוגרפי מבטיחים קשרים תרבותיים וכלכליים, האקלים הפוליטי והחברתי עובר שינוי עדין מאז ה-7.10.23.

בעקבות עלייה חדה באנטישמיות ברחבי העולם על רקע אירועים גיאופוליטיים, גם בקפריסין החלו להופיע סימנים המעידים על שינוי באקלים החברתי. למרות שתקריות אלימות פיזיות הן נדירות, המתיחות המילולית והפוליטית התגברה – מה שמעורר דאגה בקרב הקהילה היהודית ובקרב גורמים ישראליים ובינלאומיים.

דוח מצב עדכני (2024-2025): גלי אנטישמיות חדשים

אנטישמיות בפוליטיקה בקפריסין

האירוע הבולט והמדאיג ביותר בחודשים האחרונים הוא עליית השיח האנטישמי בפוליטיקה הקפריסאית. הן במערכת הבחירות האחרונה בקפריסין והן ובדיונים פנימיים במפלגת השמאל  AKEL – (המפלגה הפרוגרסיבית שהיא המפלגה השנייה בגודלה במדינה) נשמעו טענות חמורות כלפי ישראלים על רקע רכישות נדל"ן באי על ידי ישראלים.

מזכ"ל המפלגה, סטפנוס סטפנו, טען בקונגרס המפלגה כי רכישת קרקעות על ידי ישראלים, במיוחד בסמוך לתשתיות קריטיות, מהווה "איום חמור על הריבונות הלאומית". הוא המשיך והאשים כי הישראלים רוכשים נכסים באופן "בלתי מבוקר", שמדובר ב"תוכנית רחבה יותר" במטרה להשתלט על מגזרים כלכליים מרכזיים.

טענות אלה המהדהדות סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים על שליטה יהודית ועל כוונות זדוניות, עוררו סערה ציבורית. למרות שמפלגת AKEL דחתה את ההאשמות לאנטישמיות וטענה כי ביקורתה מכוונת למדיניות הנדל"ן, דבריו של סטפנו ספגו גינוי חריף מצד שגריר ישראל בקפריסין.

פיגועי טרור בקפריסין

סרטונים אנטישמיים שהופצו ברשתות החברתיות בקפריסין, לא מן הנמנע בהכוונה איראנית, שיקפו נרטיב חדש – נרטיב המתאר את הישראלים כגורם זר המאיים על הזהות והכלכלה המקומית. יש גם סימנים באי שמעידים על התגברות הטרור נגד ישראלים ויהודים – מה שהביא לאיסור על נחיתת מטוסים ישראלים בפאפוס בחודשים ינואר-יוני 2025.

הקהילה היהודית המקומית אמנם מונה רק כ-300 איש (נכון ל-2023), אך לפי נתונים רשמיים מתגוררים באי אלפי ישראלים. מכיוון שרבים הם בעלי דרכונים כפולים, ההערכות הן שבקפריסין נמצאים כ-12,000-15,000 ישראלים. 

ביוני 2025 סוכל בקפריסין פיגוע טרור נגד אזרחים ישראלים, אירוע שהדגיש את החשיפה הגוברת של ישראלים החיים ושוהים באי לסכנות מצד גורמים עוינים. גם ההתייצבות הקפריסאית לצד ישראל (אפילו רק לכאורה), העלתה את סכנת הטרור באי.

הצלחתם של שירותי הבטחון הקפריסאים בסיכול הפיגוע העידה על המחויבות הכפולה שלהם: גם  להגן על אזרחי ישראל וגם על בטחון האי כולו. מיותר לציין שהמשמעות של פעילות טרור על אדמת קפריסין אינה רק ביטחונית, אלא עלולה לערער את היציבות המדינית והתיירותית של האי כולו.

מאבק הממשלה הקפריסאית באנטישמיות

לאור האתגרים החדשים, ממשלת קפריסין בהובלת הנשיא ניקוס כריסטודולידס ממשיכה במחויבותה למאבק באנטישמיות ולחיזוק הקשרים עם ישראל. עמדה זו באה לידי ביטוי במספר צעדים:

גינויים פומביים

למרות שאין גינוי ישיר לטענותיו של מזכ"ל ה-AKEL, הממשלה הקפידה להדגיש את שיתוף הפעולה עם ישראל ואת חוסר סובלנותה כלפי שנאה וגזענות. בכירי ממשל רבים הדגישו את חשיבות היחסים האסטרטגיים עם ישראל וגינו בפומבי התבטאויות אנטישמיות.

שיתוף פעולה ביטחוני

הוכחה למחויבות הקפריסאית ניכרת בשיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק עם ישראל. סיכול פיגוע הטרור לעיל נעשה בזכות שיתוף הפעולה בין שירותי הביטחון של שתי המדינות. מבחינת קפריסין שיתוף הפעולה הזה הוא אבן יסוד במאבקה נגד גורמי טרור הפועלים בשטחה, כך שהוא משרת את האינטרסים הביטחוניים של שתי המדינות.

חינוך והנצחה

קפריסין ממשיכה לקדם יוזמות חינוכיות בנושא השואה והאנטישמיות. ביקורים של אנשי ממשל ישראליים באי הם אינדיקציה ברורה למחויבות ההדדית להילחם בתופעה, כך שהם מסייעים הלכה למעשה בהרחבת פעילויות החינוך וההסברה.

למשל ב-2024 התקיימו טקסים לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה בהם השתתפו נציגים ישראליים רשמיים. בפברואר 2025, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, ביקר בקפריסין ונפגש עם שרת החינוך והמשפטים הקפריסאית, במטרה לחזק את שיתוף הפעולה בתחום החינוך וקידום המאבק באנטישמיות.

חיזוק היחסים הכלכליים והדיפלומטיים

באופן עקבי קפריסין מקדמת את היחסים עם ישראל בכל המישורים. אירועים כמו ועידת מנהיגים יהודיים באירופה שהתקיימה בלרנקה ב-2025 בהשתתפות אישים רמי דרג בקפריסין, מהווים עדות לכך. בוועידה זו הציגו המארחים את קפריסין כ"מקום מאוד מסביר פנים ובטוח" עבור יהודים.

מסקנות

המצב האנטישמי בקפריסין בחודשים האחרונים הוא מורכב. מצד אחד קיימים סימנים מדאיגים של התגברות השיח האנטישמי הפוליטי, אשר מושפע ככל הנראה מגל גלובלי של שנאה וכן ממתחים אזוריים. השימוש בסטריאוטיפים ישנים והפיכת הישראלים ל"אויב" חדש בתוך שיח ציבורי הם סימנים מדאיגים לכך.

מצד שני, התגובה הממשלתית והיחס של רוב הציבור הקפריסאי נותרים חיוביים ומסבירי פנים. ממשלת קפריסין ממשיכה לראות בישראל שותפה אסטרטגית ופועלת באופן נחרץ לבלום את התפשטות השנאה, הן באמצעות שיתוף פעולה ביטחוני והן דרך חינוך ודיפלומטיה.

הקשרים ההיסטוריים והעכשוויים בין העמים מהווים בסיס איתן למאבק בתופעה, זאת לצד העובדה שקפריסין כבר אימצה את הגדרת IHRA לאנטישמיות. כדי להבטיח שקפריסין תישאר מקלט בטוח ליהודים וישראלים, על שני הצדדים להמשיך לחזק את שיתוף הפעולה ולפעול בעוצמה מול גורמי ההסתה והשנאה.