ישראל וקפריסין מקיימות יחסי גומלין אלפי שנים לפני העידן המודרני וזה כולל הגירה. כבר בימי בית שני הייתה נוכחת בקפריסין קהילה יהודית גדולה, שהתקיימה לסירוגין עד העידן החדש. בתום מלחמת העולם השניה, הקימו הבריטים בקפריסין, מחנות מעצר עבור עקורים יהודים מאירופה שנתפסו בספינות מעפילים. בשנת 1960 זכתה קפריסין בעצמאות ומאז קפריסין וישראל הן שתי מדינות עצמאיות מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים. 

שאלה של גיאוגרפיה

ההיסטוריה, האקלים, התרבות וכמובן העובדה שרק רצועת ים של כ-360 ק"מ מפרידה בין שתי המדינות, גרמו לכך שהקשרים בין המדינות התהדקו. ישראלים רבים זיהו את ההזדמנות שקפריסין מציעה לרילוקיישן. במרחק של פחות משעת טיסה, אפשר לגור במקום אחר, שמאוד מזכיר את ישראל רק שהוא יותר נינוח, שקט והרבה יותר נגיש מבחינת יוקר המחייה.

כאמור, כשמוסיפים לזה את הקרבה לישראל (על כל המשתמע מזאת מבחינת שמירה על קשרי משפחה, חברה ועבודה), מבינים למה בשנים האחרונות (וביתר שאת בשנה האחרונה), כל כך הרבה ישראלים בוחרים להעתיק את מקום מגוריהם לקפריסין. על פי הערכות, נכון לכתיבת שורות אלה תחילת 2025), מתגוררים לפי ההערכות בקפריסין, דרך קבע, כ-15,000 ישראלים ויהודים – קהילה יהודית בגודל כזה לא היתה באי מאז המאה השניה לספירה.

קצב גידול של בין 400 ל-500 משפחות בשנה

קומץ ישראלים ויהודים, ברובם אנשי עסקים, התגורר בקפריסין גם במאה הקודמת. בעשורים האחרונים, אחרי שהאי עבר תנופת פיתוח והתאושש מהמלחמה עם טורקיה (שהותירה אותו מחולק), יותר ויותר ישראלים גילו את האי. בשנת 2000 היו בקפריסין כ-80 משפחות של ישראלים ומאז חל זינוק.

בהקשר הזה האינדיקציה הכי טובה להתבססות קהילה ישראלית בחו"ל היא היא פתיחה של בית חב"ד במדינה. המרכז הראשון של חב"ד נפתח בקפריסין בשנת 2003 בעיר לרנקה. בשנת 2014 נפתח בית חב"ד בלימסול, ב-2016 נפתח בית חב"ד באיה נאפה (שנועד לשרת בעיקר תיירים המגיעים לאזור הקיט) ובשנת 2017 נפתח בית חב"ד בעיר פאפוס.

כאמור על פי הערכות מתגוררות כיום בקפריסין כ- 3000 משפחות של ישראלים ורובן השתקעו באי בעשור האחרון, כאשר בחמש השנים האחרונות, קצב ההגירה מוערך ב-400 עד 500 משפחות מידי שנה. כאמור, מספר הישראלים (והיהודים) הכולל, שעל פי הערכות, מתגורר בקפריסין דרך קבע עומד על 15,000 נפש. צריך לסייג ולציין, שההגירה לקפריסין שונה מאוד מהגירה למקומות אחרים ושוב – זה קשור לקרבה הגיאוגרפית. הרבה מאוד משפחות חיות על הקו. כלומר, גם בישראל וגם בקפריסין. יש כאלה שעבורם קפריסין היא הבית של סוף השבוע (ומנגד מקרים הפוכים של ישראלים שעובדים בקפריסין וחוזרים לישראל בסופי שבוע), יש משפחות שמגיעות לשנה שנתיים ואז חוזרות, כך שמספר הישראלים בכל רגע נתון משתנה ופלואידי.

מנגד, זה אחד ממקורות המשיכה המרכזיים של קפריסין עבור ישראלים, כך ההנחה היא שהגידול המהיר של הקהילה הישראלית בקפריסין רק צפוי לגדול בשנים הקרובות. 

מי הישראלים שעוברים לקפריסין?

מה שמעניין בהגירה הישראלית לקפריסין זו העובדה שהיא מאוד מגוונת. לצד אנשי עסקים ויזמים שבאים לעבוד ולהשקיע בקפריסין, יש משפחות מחתכים שונים בחברה שבאות בגלל איכות החיים, הקרבה לים, יוקר המחיה המופחת (סל קניות ממוצע במכולת או סופרמרקט קפריסאים זול ב-25% מסל הקניות המקביל בישראל) וכמובן שקט ביטחוני (מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל זרם המשפחות הישראליות שעוברות לקפריסין רק גובר).

לצד משפחות פוגשים בקפריסין גם רווקים ורווקות ישראלים צעירים יותר ולאחרונה יש גם מגמה של זוגות בגיל הפנסיה שבאים ליהנות ממה שיש לאי השכן להציע בשנות הפרישה. 

באיזה ערים בקפריסין מתגוררים ישראלים?

למרות גודלה הצנוע קפריסין היא מדינה מגוונת עם הרבה ערים בעלי אופי מובחן. לצד מגדלי מגורים מודרניים יש בה גם מרחב כפרי גדול וכמובן אפשרות נגישה לגור קרוב מאוד אל הים. לכן, גם הקהילה הישראלית בעיר מפוזרת בין מספר מוקדים. לפני שניתן כמה דוגמאות הנה אתר בזראקי, ה"יד 2" הקפריסאי, בו תוכלו למצוא מחירים עדכניים לנכסי נדל"ן, רכבים וכדומה.

ישראלים בלרנקה

העיר הגדולה והמודרנית, מרכז העסקים של קפריסין, שבה גם נמצא שדה התעופה הבינלאומי העיקרי של האי, היא גם העיר בה נמצאת הקהילה הישראלית הגדולה ביותר. לרנקה היא היום כרך מערבי מודרני. לצד בית חב"ד שהזכרנו (שגם מפעיל גן ילדים לרווחת הקהילה), יש בה בתי ספר בינלאומיים (המאפשרים לימוד באנגלית), מערכת בריאות מצוינת וכל מה שהייתם מצפים למצוא בכרך גדול. מדובר במטרופולין, כך שלצד העיר המודרנית יש גם שכונות פרברים ומרחב כפרי – כל אלו מציעים סגנונות חיים ומגורים רבים. לצורך הדוגמה ניתן לשכור דירת 3 חדרי שינה (וסלון) בשכונה טובה בלרנקה תמורת 1500-2000 יורו בחודש. 

ישראלים בפאפוס

על פי המיתולוגיה החוף של פאפוס הוא מקום לידתה של אלת היופי אפרודיטה. ואכן, יש קונצנזוס שפאפוס היא העיר היפה בקפריסין. מדובר בעיר היסטורית שהיתה בשליטת ונציה בסוף ימי הביניים והדבר עדיין ניכר באדריכלות ובעיר העתיקה שהשתמרה. זו העיר הכי אירופאית ושיקית בקפריסין וזה גם מקור המשיכה שלה עבור ישראלים – סוג של אירופה קלאסית במרחק ארבעים דקות טיסה מישראל (ויש בקרבת פאפוס גם שדה תעופה). קחו בחשבון שעלויות הדיור בפאפוס יקרות יותר ועלות ממוצעת של שכירת דירת 3 חדרי שינה בפאפוס עומדת על 2000-2500 יורו לחודש. 

ישראלים בלימסול

לימסול, העיר הגדולה השניה אחרי לרנקה. לימסול בירת ההייטק של האי וככזו מתפקדת כמרכז בינלאומי לרילוקיישן עם הרבה תושבים זרים (וזה כולל ישראלים שעובדים בענף ההייטק) ואווירה קוסמופוליטית  שוקקת. בשכונה טובה למגורים מחיר שכירות דירת 3 חדרי שינה יעמוד גם על 2000-2500 אירו.

סיכום

ההגירה הישראלית לקפריסין היא כבר תופעה נוכחת. חשוב לציין ששלטונות האי רואים את הנוכחות הישראלית בחיוב. במספר ענפים, בעיקר ענף הנדל"ן, הישראלים בקפריסין ממלאים תפקיד בפיתוח השוק המקומי וקידום הכלכלה נכון לכתיבת שורות אלו, מדובר בסיפור הצלחה.