מאת: גסטון סיידמן

ההסכם החדש (אוקטובר 2025) בין ישראל וחמאס מעורר תקווה, אם כי נשארת רמת אי־וודאות לגבי המניעים והחששות הבסיסיות של ישראל. עם זאת, הגישה הישראלית השואפת תמיד לחיים מובילה רבים לחוות את הרגע הזה כמעט כמו טקס חגיגי: ליום אחד הם בוחרים לשכוח את אשר עבר ולכפות על עצמם להתעורר מהסַיָּלָה שהערערה את המזרח התיכון במשך השנים האחרונות.

ההפסקת אש ושיבת החטופים לבתיהם מסמנים את תחילת שלב חדש. האם הוא יהיה מאתגר? כן. אבל הקשר הזה מזמין אותנו להרהר כיצד מזרח תיכון פתוח, שמתחבר יותר ויותר לשווקים הגלובליים, עשוי לשנות את הנוף הכלכלי והגיאופוליטי של האזור. זה עשוי להפעיל דינמיקה חסרת תקדים של שיתופי פעולה ותחרות, במיוחד בקרב אלו המזוהים עם הסכמי אברהם.

הסכמי אברהם ואזור מחודש

הסכמי אברהם מייצגים שינוי משמעותי בסדר האזורי. הם לא רק פתחו גישה לשווקים חדשים במיוחד בתחומים כמו ביטחון וטכנולוגיה אלא גם שחררו הזדמנויות כלכליות בהשקעה, תיירות וסחר. מבחינה פוליטית, הקמת היחסים הרשמיים בין ישראל למדינות כמו איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו היא סימן לתחילתה של תקופה חדשה.

השינויים החיוביים כבר באופק, והם ילכו ויחלפו בקצב שלהם. מה שחשוב הוא להיות נוכח לפני, במהלך ולצד אותם שיקבעו את מרכיבי המפתח בנוף הכלכלי הגלובלי של מחר.

ההסכם בין ישראל לחמאס: הפוגה ליישור כלכלי?

אנו עומדים בצומת דרכים: השווקים יחסית רגועים, מה שמציע רגע קריטי לתכנן את הצעדים הבאים לא רק כמשקיעים ויזמים, אלא, מעל לכל, כחדשנים המבקשים למלא תפקיד פעיל באזור ולהתחרות ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר.

זה לא אומר שאנו יכולים להרשות לעצמנו להיות מוחלשים. להפך זו קריאה להערכה מדויקת של הזדמנויות עולות ולהשתלבות בתהליך. כאשר הצלחה בשוק האזורי תתחיל להתבסס ולהיות נראית לעין, עלינו כבר להיות בעמדת מוכנות לא מתחילים מאפס.

הפסקות אש באזור זה לעיתים מעוררות תחושת הזדמנות. במיוחד בישראל רואים בה מדינה עם כלכלה חזקה המבוססת על נכסיה המרכזיים: ההון האנושי. החברה החדשנית שלה הובילה להתפתחויות מהפכניות. דוגמה בולטת היא העשייה פורצת הדרך בטכנולוגיות השקיה למדבר פתרונות שכיום מפיקים תועלת ברחבי העולם. זה המחשבה: לראות הזדמנות במקום שמצד אחרים רואים מכשול. עם ראייה כזו, השמיים אינם הגבול הם רק ההתחלה.

ההסכם עשוי להקל על ייצוב הגבול ולשפר את זרימת הסחורות. זה לא רק יחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי, אלא גם ישפר את סיוע ההומניטרי. כל זאת אפשרי בתוך סביבה יציבה יותר כזו שמחזקת ביטחון המשקיעים וביטחון תפעולי.

כמו שצוין לעיל, ישראל הייתה מזה זמן רב מוקד לחדשנות וסטארטאפים. בהקשר זה, הרשות הפלסטינית עשויה להיות חזית חדשה של הזדמנות שבה יזמים ועסקים יוכלו לתרום לפיתוח תשתיות, אספקת שירותים ויצירת מקומות עבודה.

היזמים האזוריים העתידיים יקבלו הזדמנות לשתף פעולה ולהפיק תועלת מפרויקטים שמטרתם למנוע הידרדרות חברתית במיוחד בעזה ולחלוק גם את האתגרים וגם את הרווחים הכלכליים בין כל הגורמים המעורבים.

השלכות כלכליות ישירות ועקיפות

שיתוף פעולה אזורי מורחב

במסגרת הסכמי אברהם, ההסכם החדש הזה עשוי לפעול כמניע לאינטגרציה כלכלית ואסטרטגית עמוקה יותר עם מדינות המפרץ כמו איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית. למרות שזו האחרונה טרם נורמל זיקה עם ישראל, היא הביעה עניין בעתיד אזורי יציב ושיתופי.

מדינות המפרץ, עם היכולות הכלכליות והאסטרטגיות המשמעותיות שלהן, הפגינו עניין גובר בטיפוח יציבות אזורית כצורך מקדים לפיתוח כלכלי בר־קיימא. עניין זה כבר בא לידי ביטוי בפרויקטים משותפים בהשקעה בטכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת, תשתיות ותיירות רבים כולל שיתוף פעולה בין חברות ישראליות לאמירויותיות.

אג’נדה שיתופית רחבה יותר עשויה לכלול גם מסלולי לוגיסטיקה אזוריים, יוזמות שילוב בתחום האנרגיה (כגון רשתות חשמל חוצות גבולות או מיזמי מימן ירוק), ופלטפורמות משותפות לחדשנות טכנולוגית.

התפקיד האסטרטגי של קפריסין

בנוף המתהווה הזה, קפריסין ממלאת תפקיד הולך וגדל כגשר בין המזרח התיכון לאירופה. הקרבה הגאוגרפית והקשרים החזקים שלה עם ישראל ועם מדינות ערב הופכים אותה למרכז טבעי ללוגיסטיקה אזורית, דיפלומטיה ותשתיות אנרגיה.

שיתוף פעולה תלת‑צדדי מתמשך בין ישראל, קפריסין ויוון במיוחד בתחום האנרגיה כבר הניח את היסודות להתאמה אסטרטגית לטווח הארוך. פרויקטים כמו חיבורי תת־ים פוטנציאליים וצינורות גז מקשרים את המזרח התיכון לאירופה מדגימים כיצד קפריסין יכולה לתרום לגיוון מסלולי היצוא, לחיזוק ביטחון האנרגיה ולקידום התלות ההדדית האזורית.

בנוסף, כחברה באיחוד האירופי, קפריסין יכולה לשמש תעלה ליוזמות פיתוח הנתמכות על־ידי האיחוד בעזה וביהודה ושומרון. אלה עשויות לכלול השקעות בשיקום, חינוך ותעסוקה בהתאמה למסגרות אירופיות לבניית שלום ושילוב אזורי.

לבסוף, עמדתה הדיפלומטית הנייטרלית של קפריסין והמחויבות ההיסטורית שלה לדיאלוג אזורי מציעות את הפוטנציאל שתפעל כפלטפורמה לפתרון סכסוכים ודיפלומטיה כלכלית אלמנטים מרכזיים בעיצוב מזרח תיכון יציב ומשגשג.

סיכונים ואתגרים

כמובן, הדרך קדימה אינה נטולת אתגרים. הפסקת האש עצמה אינה מבטלת את הבעיות המבניות העמוקות יותר: שבר פוליטי פנימי, חוסר אמון הדדי ולחצים חיצוניים שיכולים לחבל ביישום יעיל.

במזרח התיכון, טעות בודדת יכולה להפעיל אפקט דומינו לפגוע באמון ולשדר סיכון למשקיעים בינלאומיים. עם זאת, ההיסטוריה מראה כי פריצות דרך צצות דווקא בתוך הקשרים מורכבים כשהרצון הפוליטי, החזון האסטרטגי והגורמים המחויבים משתלבים לכיוון פיתוח לטווח ארוך.

עם מאמץ ופרספקטיבה מספקת, הרגע הזה עשוי לייצג הזדמנות יוצאת דופן לבניית יסוד חזק לשיתוף פעולה אזורי כזה שמניב ערך משותף. המכשולים אמיתיים, אך גם הפוטנציאל להישגים מהפכניים.

סיכום

מבחינה כלכלית, יש לראות בהסכם ישראל–חמאס הזדמנות פרגמטית לייצוב אזור מרכזי בהתאמה עם החזון הרחב יותר שמאחורי הסכמי אברהם. הכלכלה יכולה לשמש גשר אל השלום, בתנאי שכל הגורמים יתחייבו במאמץ מתמשך לשיתוף פעולה, חדשנות וניהול סיכונים אפקטיבי.

בשווי המשוואה המשתנה הזו, קפריסין בולטת כשותפה אסטרטגית – היא מחברת בין המזרח התיכון לאירופה ומגבירה את יכולת האזור לשאוף לשלום מתמשך דרך קישוריות, השקעה ושגשוג משותף.