בשנים האחרונות הפכה קפריסין למעין "ישראל הקטנה", עם קהילה ישראלית משגשגת שצומחת בקצב מסחרר. כיום, בכל פינה באי הקסום הזה אפשר לשמוע עברית, לפגוש משפחות ישראליות שבחרו לשנות את חייהן, ולהרגיש את הנוכחות הישראלית שהולכת וגדלה. מדי יום מצטרפות בממוצע שתי משפחות חדשות לדרך הזו, כשהן מונעות מחלום של איכות חיים טובה יותר, עלויות מחיה נמוכות, ואווירה רגועה יותר.

ריכוזי הקהילה הישראלית בקפריסין

לרנקה הפכה למוקד מרכזי של החיים היהודיים-ישראליים בקפריסין. העיר מושכת משפחות רבות בזכות מיקומה האסטרטגי ליד שדה התעופה הבינלאומי והתשתית הקהילתית המפותחת. הקהילה הישראלית בלרנקה מתאפיינת במגוון רחב של תושבים, החל מאנשי עסקים ועד משפחות צעירות, המוצאים בה איזון מושלם בין חיי קהילה מעניינים לאיכות חיים גבוהה.

לימסול התבססה גם היא כמרכז עסקי משגשג עבור הקהילה הישראלית. העיר מציעה שילוב ייחודי של הזדמנויות תעסוקה בתחומי ההייטק והפיננסים, לצד אווירה קוסמופוליטית. למרות היותה יקרה יותר מערים אחרות באי, המשפחות הצעירות והיזמים הישראלים מוצאים בה יתרונות רבים, כולל מערכת חינוך בינלאומית איכותית ומגוון פעילויות תרבות.

פאפוס הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה עבור ישראלים המחפשים סגנון חיים רגוע יותר. העיר מציעה נוף חופי מרהיב, מחירי נדל"ן אטרקטיביים, ואיכות חיים גבוהה. הקהילה הישראלית בפאפוס מתאפיינת בתמהיל מגוון של תושבים, עם דגש מיוחד על זוגות מבוגרים וגמלאים המחפשים מקום שקט ונינוח.

ומה באשר לניקוסיה? כבירת קפריסין, ניקוסיה מושכת אליה בעיקר אנשי עסקים ומשפחות העובדות במגזר הפיננסי והממשלתי. למרות היותה עיר פנים יבשתית, הקהילה הישראלית בה מגובשת ופעילה, עם דגש על פעילות עסקית ותרבותית.

פעילות בתי חב"ד בקפריסין

בית חב"ד לרנקה

הוקם בשנת 2003 על ידי הרב אריה זאב והרבנית שיינדל רסקין, מהווה את המרכז היהודי הגדול והפעיל ביותר בקפריסין. המרכז מפעיל בית כנסת פעיל עם תפילות יומיות, מסעדה כשרה, ומקווה טהרה. בנוסף, המרכז מפעיל גן ילדים "גן מנחם" המשרת את ילדי הקהילה, מקיים שיעורי תורה קבועים, וחוגי מסורת לילדים. בשבתות מתקיימות סעודות משותפות המושכות עשרות משתתפים, והמקום משמש כמוקד מפגש חברתי ורוחני לקהילה המקומית ולמבקרים.

בית חב"ד לימסול

נוסד בשנת 2014, נקרא "צוק איתן" לזכר חללי מבצע צוק איתן. תחת הנהגתם של הרב יאיר וגאולה בייץ', המרכז מספק שירותים דתיים וקהילתיים מקיפים, כולל בית כנסת פעיל, מסעדה כשרה, וחנות יודאיקה. המרכז מקיים פעילויות מיוחדות לילדים ומשמש כתובת לכל צורך יהודי בעיר.

בית חב"ד פאפוס

נפתח בשנת 2017, מנוהל על ידי הרב איציק וחנה אייזנבך. המרכז מציע מגוון שירותים לקהילה המקומית ולתיירים, כולל בית כנסת, מסעדה כשרה למהדרין, מכולת כשרה, ושיעורי תורה. המקום הפך במהירות למוקד פעילות חשוב עבור הקהילה היהודית הגדלה בעיר.

בית חב"ד איה נאפה

בניהולם של הרב זושא ויעלי ניימרק מאז 2016, פעיל במיוחד בעונת הקיץ, כאשר עשרות אלפי ישראלים פוקדים את העיר. המרכז מספק סעודות שבת, מסעדה ומכולת כשרות, ומקיים פעילויות תרבות מגוונות.

ההגירה מישראל לקפריסין

הנתונים מצביעים על גידול דרמטי בקהילה הישראלית בקפריסין בעשורים האחרונים. בשנת 2000 התגוררו באי רק כ-80 משפחות יהודיות, ואילו כיום המספר עומד על יותר מ-3,000 משפחות ישראליות. בחמש השנים האחרונות נרשם גידול שנתי ממוצע של 400-500 משפחות חדשות, כאשר בממוצע שתי משפחות ישראליות עוברות לקפריסין מדי יום.

מעניין במיוחד הוא הגידול במספר הזוגות המבוגרים שרוכשים דירות באי ועוברים להתגורר בו באופן קבוע. הקהילה היהודית-ישראלית בקפריסין, המונה כיום כ-15,000 נפש, היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר באי מאז המאה ה-2 לספירה.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי כשליש עד מחצית מהמשפחות עם ילדים חוזרות לישראל תוך שנה עד שנתיים, מה שמסביר את הפער בין קצב ההגירה השנתי לגידול נטו בגודל הקהילה.

הסיבות למעבר לקפריסין

הסיבות להגירה הישראלית לקפריסין מגוונות ומשקפות שילוב של שיקולים כלכליים, חברתיים ואישיים. הקרבה הגיאוגרפית מהווה יתרון משמעותי, עם טיסות של פחות משעה המאפשרות שמירה על קשר רציף עם המשפחה והחברים בישראל.

עלויות המחייה הנמוכות באופן משמעותי מישראל, במיוחד בתחום הדיור, מהוות גורם משיכה מרכזי, וגם איכות החיים הגבוהה היא סיבה נוספת, בהיותה מתבטאת בקצב חיים רגוע יותר, בטחון אישי גבוה, ואפשרויות בילוי ופנאי מגוונות. ולצד כל אלה, ישנה כמובן התרבות הים-תיכונית המוכרת, המקלה על ההסתגלות, כאשר המטבח המקומי והמנטליות דומים לאלה שמביאים אותם מהבית.

תהליך ההגירה

תהליך ההגירה לקפריסין מתאפיין במספר מסלולים:

• האפשרות הראשונה היא ויזת עבודה (Pink Slip), המונפקת לשנה עם אפשרות הארכה, ומיועדת למועסקים בחברות מקומיות או בינלאומיות הפועלות באי.
• מסלול שני הוא ויזת המשקיעים (Golden Visa), הדורשת השקעה מינימלית של 300,000 אירו בנדל"ן או באפיקי השקעה אחרים, ומעניקה תושבות קבע למשקיע ומשפחתו.
• אפשרות חדשה יחסית היא ויזת הנוודים הדיגיטליים, המאפשרת מגורים באי למועסקים מרחוק עם הכנסה חודשית מינימלית של 3,500 אירו. בעלי דרכון אירופי נדרשים להוציא אישור שהייה מסוג Yellow Slip.

ובאשר לאתגרים השונים, אחד הבולטים שבהם קשור לשפה, והוא מתבטא בעיקר בהתמודדות עם המערכת הציבורית, שכן השפה היוונית היא זו הרשמית, אם כי האנגלית נפוצה מאוד.

יחד עם זאת, הבירוקרטיה נחשבת פשוטה יחסית למדינות אירופאיות אחרות, אך עדיין דורשת התמודדות עם תהליכים מורכבים כמו רישום ילדים למערכת החינוך, הכרה בתארים מקצועיים, והסדרת ביטוח רפואי.

סיכום

הקהילה הישראלית בקפריסין מתפתחת במהירות ומשנה את פני האי. תרומתה ניכרת במגוון תחומים, כמו כלכלה, תרבות, ויחסים בינלאומיים, והצלחתה נובעת מכמה סיבות, ביניהן תשתית קהילתית חזקה, מדיניות ממשלתית תומכת, וקרבה לישראל. יחד עם זאת, המעבר לקפריסין דורש תכנון והכנה נכונה, במיוחד למשפחות עם ילדים, שכן, בל נשכח שמדובר במעבר למדינה חדשה, למרות שהיא במרחק של שעת טיסה מישראל.