קפריסין הוא אמנם אי קטן, אבל פעילויות ישירות ולא-ישירות הקשורות לתיירות מייצרות כ-20 אחוז מהתמ"ג של המדינה.

נתונים אלו מחזירים את ההכנסה מתיירות בקפריסין למצב שהיה לפני מגפת הקורונה, כלומר כ-4 מיליון מבקרים בשנה והכנסה שמוערכת ב-2.7 מיליארד אירו.

המשמעות היא שקפריסין היא אחד מיעדי החופשה העיקריים באירופה ויתרה מכך – תעשיית התיירות היא אחד מהסקטורים החזקים באי.

השפעות הקורונה על התיירות בקפריסין

עם הגעת הקורונה לקפריסין סגרו רשויות המדינה את גבולותיה ל-3 חודשים – מה שמחד הפך את האי לאחד המקומות הבטוחים בעולם אבל מנגד פגע בתיירות.

שנת 2020 אמנם התחילה עם עלייה של 2% בהגעת מספר התיירים לאי, אבל ירידה משמעותית במרץ 2020 שינתה את התמונה.

לאחר מכן נפתח האי רק למדינות בעלות מצב אפידמיולוגי דומה, מה שהפך את קפריסין ליעד חופשה נקי מקורונה. עם זאת, ניתן לראות גם כיום את ההשפעות הארוכות הטווח של הקורונה. למשל:

• יותר תיירים בוחרים בהשכרות לטווח קצר (Airbnb ופלטפורמות דומות) במקום ללון בבתי מלון, מה שמביא למצוקת דיור עקב הקושי של אנשים באזורי התיירות לעמוד במחירי השכירויות.
• מעבר של 8% מהתיירים לצד הצפוני של קפריסין (פי 2 מהצפוי), זאת כי העלויות התיירותיות שם זולות יותר מאשר בדרום.

המדיניות התיירותית בקפריסין

לאחר הקורונה, בקפריסין הכריזו על אסטרטגיה לאומית תיירותית לשנת 2030. המטרה היא להגיע ל-5.15 מיליון מבקרים ולהכנסה של 4.4 מיליארד דולר בשנה מתיירות (כולל תיירות פנים) באמצעים הבאים:

• הפיכת קפריסין ליעד תיירותי רב-שנתי ממגוון של מדינות
• פתיחת המדינה לשווקים חדשים (תיירות מרפא, ספורט, תרבות, ים ועוד)
• פיזור התיירות בין אזורים גאוגרפיים באי. למשל, נקבעו יעדים של עליה של כ-40% לינות בחודשים נובמבר-אפריל ושילוש הלינות באזורים כפריים.
• שיפור איכות התשתיות בחופי האי שנחשבים מהטובים ביבשת ופיתוח בר-קיימא שלהם.

הצפי הוא שההכנסות של קפריסין מתיירות בשנים הקרובות יגיעו ל-25% מהתמ"ג, מה שיהפוך את ענף התיירות באי למרכזי בכלכלה המקומית עם פוטנציאל נרחב לפיתוח בר-קיימא.

פרויקטים של הקמת רשתות בתי מלון ממותגים צפויים להמשיך כמתוכנן ותשתיות התיירות עוברות שדרוג (למשל, פרויקט פיתוח הנמל והמרינה של לרנקה בשווי 1.2 מיליארד דולר).

השקעה בתשתיות ובנדל"ן כתוצאה מתיירות ממשיכה להיות אחת מאפשרויות ההשקעה האטרקטיביות באי. רשות Invest Cyprus הוקמה במטרה כפולה: קידום אפשרויות השקעה בתחום התיירות והאירוח וכן משיכת פרויקטים גדולים בתחום התשתיות המשיקות.

מצב התיירות בקפריסין נכון ל-2024

לפי ETIAS מצב התיירות בקפריסין טרם חזר לרמתו טרום הקורונה. למשל, בינואר 2024 חוותה קפריסין ירידה של 2.9% במספר התיירים הנכנסים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אמנם ב-2023 ההכנסות מתיירות עלו, אך הרווחים לא. למעשה, הרווחיות מהתיירות למעשה ירדה.

גם ב-2024 בריטניה, פולין ויוון נותרו שווקי המקור המובילים, כאשר למעלה מ-60% מהמבקרים הגיעו לחופשה, 21.2% הגיעו כדי לראות חברים וקרובי משפחה, ו-17.2% נסעו למטרות עסקים.

מסקנות

נתונים אלו הובילו את משרד התיירות הקפריסאי לבקש את תמיכת האיחוד האירופי, למשל בהעברת סיוע ספציפי לתיירות באיים וביניהם קפריסין. בין ההצעות שהועלו:

• הקמת אתר דיגיטלי כלל אירופי שיחבר בין מעסיקים לעובדים פוטנציאליים – מה שיטפל בבעיית המחסור של העובדים בענף התיירות.
• עידוד עסקי תיירות ירוקים ע"י מתן הטבות על שימוש בפרקטיקות ידידותיות לסביבה, למשל באמצעות שדרוג המלונות הישנים של קפריסין כדי לעמוד בסטנדרטיים סביבתיים של האיחוד האירופי.
• הגדלת שיתוף הפעולה בין אוניברסיטאות ומכוני הכשרה מקצועית כדי לשפר את כישורי העובדים בענף.
• הקמת פלטפורמת גיוס עובדים אחידה.

נכון להיום, תעשיית התיירות בקפריסין חוזרת אט אט לעצמה אך עם זאת, יש עדיין קשיים בהשוואה ליעדים אחרים באירופה. אין קישור יבשתי לאירופה (מה שמחייב שימוש בטיסות יקרות), חשש שההשקעות/שדרוגים במלונות יושתו על התיירים עצמם ועוד. לכן, בתי המלון באי דורשים מהממשלה תמיכה ותמריצים כדי להגיע ליעדי הקיימות של האיחוד האירופי.

תחזית לעתיד

בקפריסין מאמינים בתיירות אבל חוששים ששינויים בתוכניות הוויזה של ETIAS יחבלו במאמצים שלהם. כיום האתגרים שעומדים בפני תעשיית התיירות הקפריסאית מגוונים:

• אובדן של שווקי תיירות חשובים
• ההתחממות הגלובלית שמונעת תיירות קיץ
• מחסור בכוח אדם
• סכסוכים בין מדינות שמובילים לירידה במספר התיירים מהן (אוקראינה, ישראל, רוסיה)
• עליית מחירים גלובלית במגזרים שונים

לקפריסין יש יתרונות תיירותיים מובנים, אך עליה לשפר את היצע התיירות שלה תוך הבטחת צמיחה ברת-קיימא ושוויונית. למעשה, החוסן של המגזר התיירותי באי לאחר משבר הקורונה עומד למבחן ואיתו כלכלת האי כולה.