האי קפריסין הוא האי השלישי בגודלו בים התיכון אחרי סיציליה וסרדיניה. האי משתרע על שטח של 9,251 קמ"ר, ושוכן 65 ק"מ דרומית לטורקיה. ובדומה לכלל המדינות, גם לדגל קפריסין היסטוריה מעניינת.

לדגל קפריסין סיפור היסטורי מעשיר המשלב בתוכו תרבות, תקווה ושאיפה לעתיד של אחדות. לאורך השנים, קפריסין הושפעה רבות מהתרבות היוונית והטורקית ובשנת 1960 הפכה לרפובליקה עצמאית, עם דגל שמייצג אותה.

רקע דגלה של קפריסין הוא לבן, המסמל שלום ובמרכזו, איור של האי קפריסין שצבעו נחושת (בגוונים של זהב וכתום). הצבע של האיור, נבחר בעקבות מרבצי הנחושת הרבים שנמצאים בקפריסין, המשמשים מקור חשוב לתעשייה ולכלכלה. 

למעשה, בחירת הצבעים והסמל שבדגל נעשתה בקפידה ובמטרה שלא להעדיף קהילה אחת על פי קהילה אחרת ובמטרה לסמל של פיוס ושל אחדות בין הקהילות השונות. מתחת לאיור המרכזי שבדגל, מופיעים שני ענפי זית ירוקים המסמלים את השאיפה להרמוניה ולשלום בין הקהילות המרכזיות באי – הטורקית והיוונית.

דגל קפריסין מייצג למעשה את הרפובליקה של קפריסין, הלוא היא החלק הדרומי היותר מוכר מבחינה בין לאומית. לשטח הכבוש שנקרא בצפון קפריסין יש דגל משלו והוא מוכר על ידי טורקיה בלבד. 

משמעותו של הדגל קשורה לכל הנושאים הרשמיים של המדינה, כולל בייצוג בין לאומי, באירועים ממלכתיים, בחגים, מוסדות ציבור ואירועי ספורט פנימיים ובין לאומיים כאחד. 

כיום, ניתן לראות את הדגל מונף גם במוסדות ממשלתיים ובאופן יומיומי על ידי אזרחים ועסקים כשהוא מהווה סמל חשוב לזהות הלאומית ומשמש כנכס תרבותי משמעותי שכל אחד רוצה להציג לראווה.

כאמור, דגל קפריסין מייצג יותר מסתם סמל לאומי והוא למעשה מגלם בתוכו את הסיפור המורכב של האי. ההיסטוריה של קפריסין רצופה בהשפעות תרבותיות שונות לאורך השנים, ואילו התרבויות היוונית והטורקית הן שהשאירו את חותמן העמוק ביותר. 

תפקיד חשוב נוסף שיש לדגל קפריסין, הוא הייצוג בדיפלומטיה הבינלאומית של קפריסין. הדגל מוצג בכל המוסדות של האיחוד האירופי בהן קפריסין חברה מאז שנת 2004, כשהוא מסמל את מעמדה של קפריסין בזירה הבינלאומית כולה. 

בתחום הספורט, מהווה הדגל מקור לגאווה מקומית ולאומית כאחד. באירועים הספורט השונים, בהם משתתפים ספורטאים קפריסאים וכמו כן, גם באירועי ספורט בינלאומיים, הדגל מונף ומשמש כסמל מאחד עבור כל אזרחי המדינה.

לשימוש בדגל חוקים ותקנות וקפריסין, כמו מדינות נוספות אחרות, חוקקה חוקים המסדירים את השימוש התקין והראוי בדגל, תוך שימת דגש על אופן הצגתו והכבוד לו מגיע בעת ההנפה. 

על אף הדגשת האחדות, התקווה וההרמוניה הטמונים בדגל, כדאי לדעת שהוא נתון לפרשנויות רבות בקרב הקהילות השונות המתגוררות על האי. למעשה, עבור חלק מהאוכלוסייה, הדגל אכן מסמל תקווה ואיחוד ואילו לאחרים, הוא מסמל דווקא את המתחים הפוליטיים והחברתים הקיימים באי מזה שנים רבות.